מאת ד”ר גיא בכור
מלחמת העולם הראשונה פרצה באוגוסט 1914, כשבסוף השנה הזו נלכדו הבריטים והצרפתים במלחמה ללא הכרעה מול הגרמנים, לאורך כל החזית המערבית. בחזית המזרחית המצב היה לא פחות גרוע, כאשר גרמניה הכתה ברוסים, בעלי הברית של בריטניה וצרפת. בריטניה חיפשה לצאת מן המלכוד, והשר האחראי על צי המלחמה הבריטי, ווינסטון צ’רצ’יל, ואחרים, החליטו לתקוף בגליפולי, חצי אי במיצרי הדרדנלים בטורקיה. מדוע דווקא שם? משום שהאימפריה העות’מאנית היתה בעלת ברית של גרמניה, והדרדנלים היו הכניסה לקושטא (איסטנבול), בירת העות’מאנים. ההנחה היתה שאם יקחו את גליפולי, קושטא תיכבש גם היא, וטורקיה תעזוב את המלחמה. משם יוכלו בעלות הברית לתקוף את גרמניה מדרום מזרח, לפצל בכך את צבאה, ולהחליש אותה בחזית המזרחית. יהיה להם גם קו אספקה ישיר לרוסיה.