המפלגה הסוציאליסטית הצליחה לכונן קואליצית מיעוט, סוף סוף, אך עם מפלגת השמאל הקיצוני, מפלגה קומוניסטית אנרכיסטית אנטישמית תומכת איראן, והעם המומצא, בשם “פודמוס”. לידה, מחווירה מפלגת “הלייבור”.
בהסכם הקואליציוני: פתיחת שערי ההגירה למדינה למהגרים המוסלמים, העלאת מיסים, כולל מס החברות, ביטול תמריצים להשקעות, וגביית מיסים מספרדים בחו”ל (רציתם דרכון ספרדי? תכינו את הכסף. בעתיד גם אצל פורטוגל. שוב הם יחלבו את היהודים, כרגיל בהיסטוריה).
זה כמובן יציף את היבשת המוכה; ולמזלם, האנגלים בורחים משם החודש.
אירופה, הסוף.
אבל גם זה לא הספיק לקואליציה, ולכן היה צורך שהמפלגות הבדלניות, הקטלוניות והבסקיות, יימנעו. זה הושג בכניעת הסוציאליסטים, והסכמה שלהם ל”דיאלוג”, שסוכם שיוביל למשאלי-עם על פרישה ועצמאות (כלומר ספרד תתפרק).
גם זה לא הספיק, ולכן היה צריך לשחד כמה צירים ממפלגת איזוריות, ואחת הובאה להצבעה בטיפולי סרטן. ואפילו כל זה לא הספיק לרוב, ולכן זו ממשלת מיעוט.
כך הרי הושג אצלנו “אוסלו”, והכנסת כנופיות המחבלים אלינו הביתה: מפלגה סוציאליסטית, שייחד עם קולות הערבים + כמה עריקים ששוחדו – הכניסה אותנו למילכוד הגדול בתולדותינו ולאנרכיה, כמעט לחיסול.
מי שיש לו שכל, שיברח מ”ספרד”, וימכור את הנכסים שלו שם, כל עוד יש להם ערך, לפני שמלחמת האזרחים תפרוץ. תמיד הזהרנו בזמן.
השטח כבר מבעבע, ואין דרך חזרה, כאן הקטלונים באינתיפאדה מתגברת. הימין הספרדי המום ורותח מבוגדנות כת ה- PC, שהלכה עם מיעוטים ואנרכיסטים, על פירוק וחיסול המדינה,
רק כדי לשלוט.
כמו במינהרת זמן נשאבת “ספרד” לאחור:
פירוק קטלוניה, פירוק מדינת הבסקים, חזרת האלימות, איום על המלוכה, זיכרונות ממלחמת האזרחים, נקמת המוסלמים החוזרים, והקרב על הזיכרון: של מי ספרד? של מי אלהמברה, של מי אנדלוסיה (בווידאו, המוזיקה: אנריקה גרנדוס), ושל מי העתיד (0:49)? של העבר (0:54).
