אסטרטגיית רספוטין: לפגוע בבסיס הכוח של חמאס

מאת ד”ר גיא בכור

הנזיר הרוסי גרגורי רספוטין (1869-1916) צבר את הכוח האדיר שלו בחצר הצאר ברוסיה באמצעות איתור נכון של מקור הכוח של המדינה כולה, בידודו המוחלט מהציבור, והשתלטות עליו. תאמרו הצאר ניקולאי? לא. דווקא אשתו, הצארינה אלכסנדרה, ששלטה בבעלה, ולכן במדינה כולה.

אלכסנדרה היתה זרה, גרמנייה, ולכן היתה מנותקת ממה שקורה סביבה, וכך פיתחה תלות במיסטיקן רספוטין: הוא שירת אותה, אך בעצם היא שירתה אותו.

הוא ניצל את מוצאו הכפרי כדי להתגנב אל תוך ליבה, ולשמש נקודת חיבור-לכאורה עם הנתינים, והיא דווקא רצתה את החיבור הזה. ברגע שהיה במעגל הקרוב של החצר, הפך עצמו לכזה שאי אפשר בלעדיו, וצבר כוח רב.

רספוטין ידע לאתר את מרכז הכובד של הממלכה הרוסית הצארית כולה, והיא המלכה, וזוהי אסטרטגיית רספוטין: לחפש את האנשים עם הכוח הרב ביותר, אבל שנמצאים בעמדת בידוד, וכך לשלוט בהם, ודרכם בכוח. תמיד עדיפה שליטה באמצעות הראש, ולא דרך הגוף. זה נכון, אפשר להילחם על כל שכונה ברצועת עזה לאורך חודשים, אבל במקרה הזה צריך לחפש את הראש, שכן אם אובדת רגל, הגוף ימשיך לתפקד, אך הגעה אל הפיקוד תזעזע את הגוף כולו בצורה שלא תאומן. כאשר המנהיג נעלם, מרכז הכובד כולו נעלם, והמבנה מתפרק.

ראינו את זה כאשר מפקד חטיבת קסטל של פתח, חג’ אסמאעיל, ברח עם תחילת הקרבות במלחמת “שלום הגליל” ב 1982, או כאשר חוסל ראש הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג’עברי ביום הראשון של מבצע “עמוד ענן”, ב – 14 בנובמבר 2012. בשני המקרים המכה האישית שהונחתה על האויב היתה קשה, צבאית ומוראלית.

ואכן, המשמעות היא כפולה: ברגע שהראש נפגע, הבלבול גורם לעמדת נחיתות צבאית, וסמלית, דבר שהוא חשוב מאוד במערכה הנוכחית על עזה. אפשר להמשיך ולהכות בעוד כבשה, ועוד כבשה, אך אם מכים ברועה, העדר כולו מתפזר, וקל אחר כך לאסוף את הכבשים מסביב.

במקום לעלות מן הרגלים אל הראש – לרדת מהראש אל הרגליים.

1 חמאס התנתק מן המציאות, כפי שזה קרה למנהיגות ערביי ארץ ישראל, לאורך דורות. הוא מביט בערוץ אלג’זירה בערבית (ורק שם) ורואה שהוא בניצחונות שלא יאומנו: הוא ממשיך לתקוף את ערי ישראל, הוא תוקף בהצלחה דרך המנהרות, לצה”ל יש אבידות “עצומות” בנפש, ו”ההפתעות” שלו לא מפסיקות להפתיע, כולל “הצוללת” שלו (שהתבררה מהר מאוד כפוטושופ בסיסי מאוד).

מה שאלג’זירה לא מספר הוא שהרקטות לא נופלות ולא פוגעות, ניסיונות התקיפה דרך מנהרות נכשלים כולם, ומבחינת מספר הנפגעים, עשרות לוחמים שלו מחוסלים, וכוחות צה”ל ממשיכים להתקדם בשטח עירוני צפוף, לכיוון מרכז העיר עזה. יש נפגעים לצה”ל, ויש אבידות אזרחיות בישראל, אך זה שולי לעומת המכה האדירה שהוא סופג: הרס תשתיות כולל ברצועה, כחמש מאות הרוגים, מתוכם עשרות רבות של מחבלים שלו, וכל ה”הפתעות” שלו נגמרות בחורבן עצמי.

אבל באלג’זירה, שהפך את עצמו לביטאון עז א-דין אלקסאם, אומרים שהוא מנצח. כמוהו כמו ניצחונות סדאם חוסין או חסן נסראללה. הגוף הטרוריסטי נשאר על כנו, אך האוכלוסיה סביב משלמת את המחיר, ומתה.

כך גוררת קטר (שאלג’זירה מופעל על ידה באופן מלא) את חמאס, את “האחים המוסלמים” ואת “הפלסטינים”-בכלל לאסון, שאחר כך הם יתאבלו עליו עוד 50 שנים, על שעשו להם “נכבה”, בדיוק כמו ב- 1948, כאשר המשטרים הערביים הובילו אותם לאסון. הערבים בארץ ישראל לא שכחו, אבל גם לא למדו דבר.

קטר-אלג’זירה היא אישור ההזייה של עז א-דין אלקסאם, והוא אישור מרכזיותה המומצאת; הזייה להזייה.

שבועיים ללחימה, וחמאס עדיין מאמין, או כך הוא משדר, שהוא מנצח. יש הרוגים אזרחיים רבים, זה מעורר דעת קהל, הוא עדיין קיים ומשגר, ועל זה אפשר לטעון אחר כך שזה ניצחון.

2 ולכן, הדרך הטובה ביותר לחבר בינו לבין המציאות היא אסטרטגיית רספוטין: על סמך מידע מודיעיני יש צורך להגיע למיקום מפקד בכיר שלו, מפקדה צבאית או מפקד פוליטי בעזה, להקיף אותם עם כוחות היבשה, ולהכות. ברור שיש להיערך למבצע כזה היטב, אך אין הרבה זמן. סטירה כזו תחזיר אותם מהר לקרקע המציאות, וזה אומר פחות הרוגים לכל הצדדים. להכות ברועה, והעדר כבר יתפזר לבד. תהיה לכך השפעה צבאית ברורה, משום ששרשרת הפיקוד תתערער לאנרכיה, ותהיה לכך, וזה אף חשוב יותר, משמעות מוראלית וסמלית, כדי שהארגונים לא יוכלו לטעון אחר כך לניצחון.

ככל שהמחוסל בכיר יותר, כך החזרה אל קרקע המציאות תהיה מהירה יותר, ולהיפך.

כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן. 

3 חמאס הוא מרכז הכובד של הרצועה, הזרוע הצבאית שלו, עז א-דין אלקסאם, היא מרכז הכובד של חמאס, למעשה שולטת כיום בחמאס, והארגון הזה מבודד לחלוטין, להוציא קטר הזעירה, כאמור עם ערוץ הטלוויזיה הג’יהאדיסטי שלה. הוא מבודד בעולם הערבי פעמיים: גם משום שאלה “האחים המוסלמים” השנואים בידי המשטרים וחלק גדול מן החברות, וגם משום שהוא מזוהה עם איראן והשיעים, למרות שהפלסטינים הם סונים, אך חמאס והג’יהאד תומכים באיראן. קשה להבין עד כמה גדולה השנאה לחמאס, ובעקיפין גם לפלסטינים, וגם המוניטין של אלג’זירה כבר קרס מזמן, כך שלא צריך לקחת את שידוריה יותר מידי קשה.

חמאס הפך היום למרכז הכובד גם של הפלסטינים, כך ששנאה כלפיו מקרינה גם עליהם. הם עדיין לא מבינים עד כמה באמת נמאס לעולם הערבי מהם; הם יבינו.

4 שתי הזרועות שהקים במשך שנים (ולצורך כך שיעבד את רוב כספיו; לא לטיפול באוכלוסיה, חלילה. כספי אונרוו”א והאיחוד האירופי שימשו לטיפול באוכלוסיה, וכך הוא ייחד את כספיו לטרור), הרקטות והמנהרות – מעוקרות. הרקטות התבררו כחסרות תועלת, ואת זה ראינו בשבוע שעבר, ועכשיו המנהרות, שרובן כבר פוצץ, וגם בייתר צה”ל ומערכת הביטחון יטפלו. אחרי המבצע יש לחפור 50 מטרים לעומק לאורך הרצועה כולה, עד קו המים, ולחבר לים התיכון. תיווצר תעלת מים, שתבודד את הרצועה הזו לתמיד, חוץ מגבול מצרים. זו צריכה להיות המסקנה הישראלית, כדי להתרחק ממנה לתמיד, לדיראון עולם. בכך תהפוך עזה לחצי אי, שמחובר רק למצרים.

עכשיו נשאר לטפל בראש: במנהיגות הפוליטית והצבאית ברצועה. הם מתחבאים, אך מידע מודיעיני מדויק יכול להביא לפעולה קרקעית ייעודית, ולפגיעה בהם, אחרת תוצאות המבצע יהיו תמיד שנויות במחלוקת.

5 כך נפל חמאס קורבן לרטוריקת “הניצחון” של עצמו, לאיומי הרהב שלו לפני המבצע, שהאדמה תרעד תחת רגלי “הכיבוש” (בלשונו – הכוונה לישראל, לא לשטחים), וה”כבוד” שלו. מהו מותם של מאות ובעתיד אפילו אלפי פלסטינים, לעומת המילה והכבוד של ארגון הטרור חמאס? “למדו אותנו, ילדי עזה, את הטירוף”, חזה פעם המשורר הסורי ניזאר קבאני, ואכן, זה טירוף. התאבדות קולוסאלית של “הפלסטינים”, כפי שעשו אבותיהם וסביהם.