בג”ץ דרש היום מ”המדינה” להכריע מה ייעשה עם מסתנני סודאן, חלקם הגדול ממחוז דארפור, אחרת, ינפיק הוא להם אשרת שהייה זמנית.

בג”ץ צודק, כי “המדינה” מסרבת להחזיר אותם לארצם. אם היה לנו משרד חוץ או משרד משפטים, אלה היו פונים מיוזמתם לבית המשפט, להסיר את ההגנה הקולקטיבית מעל 6,300 המסתננים הסודאנים, ולהחזיר אותם לארצם, כפי שהיה עם מסתנני מדינת דרום סודאן. 

“המדינה” היתה צריכה לדעת שבסודאן הושגו לפני כחצי שנה הסכמי שלום פנימיים, המלחמה שם נגמרה, וחבל דארפור התפייס עם ממשלת ח’רטום. בכך הסתיים הטיעון המרכזי, שיש שם מלחמה פנימית. טיעון אחר של העמותות האנטי ישראליות היה, שאם יחזירו אותם לסודאן, הם ייעצרו, כי שהו בישראל, מדינת האוייב. אך גם הטיעון הזה נגמר, שכן יש שלום ונורמליזציה חמה עם סודאן. 

“המדינה” גם היה צריכה לדעת שמדינות המערב כבר מחזירות את מסתנני דארפור גם מאצלן. 

אך למרבית הצער, “המדינה” הפכה למשותקת ומשתקת בתחומי הכלכלה, הבטחון והדיפלומטיה, ולכן היינו צריכים לכתוב זאת אצלנו. ברור שלא נעשה דבר. תואיל המדינה לפנות אל בית המשפט, להחזרתם המיידית. בסך הכל לא נשארו עוד הרבה מסתננים אפריקאים בארץ, וחוץ מהסודאנים יש עוד 21,900 אריתראים, הבעייה לקראת פתרון, אם נרצה. ו”המדינה”? מתחילה להיות מכשול למדינה. 

על הסכם השלום בסודאן כתבנו כאן (אוקטובר 2020):