[face-book-like]
מאת ד”ר גיא בכור
ארצות הברית מתגאה שארגון “המדינה האסלאמית” (דאעש) איבד שלושים אחוז מהשטחים שכבש לעצמו בשנתיים האחרונות, במה שהיה פעם סוריה ובעיראק, ולכן היא צופה כבר את חיסולו המלא. זו תמונת מצב חלקית, שנראית כמעט כמו תעמולה לחיזוק עצמי.
אין ספק שהצבא העיראקי, בסיוע אווירי מאסיבי אמריקני, מעז יותר, והוא החזיר לשיעים שטחים בתכרית וברמאדי הסוניות, צפונית ומערבית לבגדאד. אך לא רק שהקרבות ברמאדי היו בחלק מן העיר הגדולה, אלא שהם לא נגמרו, ואפילו נעצרו מבחינת הצבא העיראקי . אין יום שדאעש לא יוזם שם, ובאיזורים אחרים, התקפות מתאבדים עצומות, שמביאות להרג יומי של עשרות חיילים עיראקים, רובם ככולם שיעים. למעשה מתנהלת מלחמת התשה יומית בשטחי עיראק, כאשר לעיתים דאעש כובש שטחים, ושוב הם נופלים בידי הצבא העיראקי. הכל נזיל, ועכשיו, כאשר הברית הסונית האיזורית מתהדקת נגד השיעים, בהנהגת סעודיה נגד איראן, אין ספק שדאעש ירוויח מכך. בפועל ערי הבירה שלו במוסול ובראקה עדיין בשליטה חזקה של הארגון הג’יהאדיסטי. וכל זאת לאחר שנה וחצי של הפצצות אמריקניות, וארבעה חודשים של מעורבות אווירית רוסית.
המלחמה ברמאדי ובמקומות אחרים בעיראק הפכה לסוג של מלחמת התשה, שבה אין מנצחים, כולם מפסידים. הערים נחרבות, ואינן ראויות עוד למגורים. ומי משמיד כך את הערים? המטוסים האמריקנים.
אך מה שהאמריקנים אינם מציינים הוא שהארגון הזה משתלט ממש בימים אלה על שטחים עצומים חדשים במקומות אחרים, ובמיוחד בלוב, בתימן ובאפגניסטן. בלוב הארגון מספח עוד ועוד שטחים גם לאורך החוף, על סיפה של אירופה, וגם בדרום לוב. השבוע, למשל, הוא צר ומפציץ את נמל סידרה בלוב, שם הוא רוצה להשתלט על מתקני נפט, השווים מליארדים. כלומר, עכשיו הוא הזמן להפציץ את הארגון הזה, בטרם יתחפר שם, אך אובמה שרוי במלחמות האתמול. הארגון שולט על רצועת חוץ של 180 ק”מ מסירט ועד סידרה, מה שאומר עוד מליוני מהגרים לאירופה, משום שההגירה הזו הפכה מבחינת דאעש למקור הכנסה.
עוד מאמרים קצרים של ד”ר גיא בכור
בריאה מול בריאה, אש מאש: המזרח התיכון נולד מחדש
ברגע שדאעש יתחבר מכיוון דרום לוב עם בוקו חראם במרכז אפריקה, יתאחדו שתי ממלכות ג’יהאדיסטיות ליצור חדש ומאיים במיוחד. התחזקות דאעש במזרח לוב מאיימת ישירות גם על יציבות מצרים, ובמיוחד שהארגון הזה גם תופס לעצמו שטחים במדבר סיני, כולל שלוחות ברצועת עזה.
ומי “משחרר” שטחים מידי דאעש בעיראק ובסוריה? הצרות העדתיות. הכורדים תופסים שטחים סוניים, ובכך מעצימים את התבערה עם טורקיה, שבעצמה שרויה כבר במלחמת אזרחים עדתית. או השיעים, שמשתלטים על איזורים סוניים במובהק, למשל תכרית (עירם של סדאם חוסין וסלאח א-דין אלאיובי), מה שמלבה חיסולי חשבונות לדורות. והיה והארגון הזה יאבד את כל שטחיו, מה יקום במקומו? ארגונים ג’יהאדיסטיים סוניים עוד יותר נחושים ושונאים. ולאן ילכו 80,000 לוחמי דאעש? נניח שרבע ייהרגו, הייתר יתפזרו בשטח, כולל באירופה. כלומר, ניצחון עליו כמוהו כתבוסה, והרחבת הכיאוס. ביום שבו לא יהיה דאעש, אש העדתיות, האתניות, השבטיות ונקמות העבר רק תזנק עוד יותר לשמיים – ואת התבערה ירגישו היטב גם באירופה.
הסיפור הפנטסטי של אובמה ו”המורדים המתונים”
האמריקנים קיוו שללחץ הצבאי יתווסף משא ומתן מדיני בין הסונים לשיעים ובעלי בריתם, גם בסוריה וגם בעיראק. לא היה לזה סיכוי מלתחילה, אבל עכשיו עם חשיפת השיניים בין סעודיה לאיראן? יש לא מעט גורמים במזרח התיכון שבשקט מעדיפים שדאעש יישאר, משום שהאלטרנטיבה גרועה ממנו מבחינתם.
החטא ועונשו. דאעש הוא העונש על החטא, שהמיטו האמריקנים על המזרח התיכון עם הניסיונות שלהם בדמוקרטיה, ועכשיו זה כבר מאוחר מידי. גם מבחינת החטא וגם מבחינת העונש.
(פורסם בידיעות אחרונות, 7.1.16)
[face-book-like]
מי שעדיין לא הצטרפו למועדון ג’יפלאנט מוזמנים להצטרף כאן:
