[face-book-like]
מאת ד”ר גיא בכור
To read this Article in English
דור אחר דור מתרסקים אלה המכונים “פלסטינים” על עם ישראל. קורסים, מוכים, ואז צורחים “נכבה”, להנחלת מסורת ההתרסקות גם לדורות הבאים שלהם. המתכונת הזו מתקרבת למאה שנים של התרסקות, ושום לקח לא נלמד שם, ושום ביקורת אמיתית אינה מושמעת.
מהי בעייתם הכרונית של “הפלסטינים”? שהם הולכים שבי אחר מנהיגיהם המתריסים, שברוב המקרים מייצגים אינטרסים זרים, והתוצאות בהתאם. וכי מה הם חושבים? שמדינת ישראל ועם ישראל יוותרו? זה לעולם לא יקרה, שכן זוהי ארצנו הנצחית כבר 3,500 שנים ואין לנו ארץ אחרת, בעוד שלסונים תושבי ארץ ישראל פתוחים העולם הערבי ואירופה המתאסלמת, ורבים מהם אכן מהגרים. ביום שיתקבע אצלם שעם ישראל לא הולך לשום מקום, ההיפך, הוא מעמיק את שורשיו העבותים, מתרבה ומצליח, רק ביום ההוא ייתכן שלום איתם. אך היום הזה רחוק מאוד, ושום מתווכים אמריקניים עצבניים לא יזרזו אותו.
מה שאומר שעוד דורות של התאבדות קולקטיבית ערבית צפויים, ושאיש מהם לא יטען אחר כך שלא ידע. הרי אפשר לשאול: למה נהרגים המוני ערבים ברצועת עזה עבור איראן, “אלג’זירה”, קטר, “האחים המוסלמים”, והאינטרסים של אלה? תשובה אין, חוץ מאינסטינקט ההתרסקות העצמית, כמקובל.
התוצאות של המשבר הנוכחי היו ידועות מראש: ישראל מצאה פיתרון לטילים, טיפלה במנהרות וצרבה אצל העזתים ההמומים לקח לשנים ארוכות. אז בשביל מה הם התאבדו?
ובאשר להמשך, לא ישראל ולא מצרים לא יקבלו את האשליות של חמאס, שכן הארגון הזה מעוניין לכונן כאן ח’ליפות אסלאמית מסוכנת בסגנון דאעש, ושום מדינה מסודרת לא תקבל זאת. באותה מידה לא ישראל ולא ירדן לא יקבלו את האשליות של “הרשות הפלסטינית” להשתלט על שטחים, שכן המשמעות היא איום קיומי על היציבות באיזור. במילים אחרות, אלה כנופיות, שחלקן מתחפשות לישויות מדיניות, שמנסות להשליט את שלטונן הרצחני. הן אולי מצליחות להונות חלק מן המערב התמים, שגם הוא עומד בפני אותו איום, אך לא אותנו.
עוד מאמרים קצרים של ד”ר גיא בכור
מה שנותר לראשי הכנופיות האלה הוא להתקוטט על השלל: המליארדים של ה”שיקום”. אפילו “פליט” אחד לא שוקם עד היום לא ביו”ש ולא בעזה, למרות כ- 15 מליארד דולר תרומות, ואולי אפילו יותר מאז שנת 1992. אז איפה הכסף? ברובו נגנב בידי ראשי הכנופיות, שהפכו למליונרים. כיוון שאירופה צמצמה את הסיוע הכספי לרשות, וההכנסות נקטעו גם מחמאס בשל סגירת מנהרות האספקה ממצרים, פתחו הפלסטינים בזעזועים, ובמלחמה הזו, שמטרתה להחזיר את הכספים. והכספים אולי באמת יחזרו, כאשר האירופים, המפוחדים ממה שקורה אצלם, עשויים לשוב ולפתוח את הארנק, בנוסף למדינות המפרץ. אך מה ייצא לתושב הפשוט? שום דבר.
הגיע הזמן שהעולם יבין שמדובר כאן בגורם הרסני זולל תקציבים, שלא מסוגל לממן את עצמו, שתמיד יחיה על כספי אחרים, ואשר מתפרנס מן הסכסוך. הרי אם לא יהיה “הסכסוך” – לא יהיה לו כסף. רק אם לא יהיה לו כסף, לא יהיה “הסכסוך”. כל סכום שעכשיו ייתרם ל”שיקום” דרך המנהיגות של חמאס, פתח, הג’יהאד האסלאמי וייתר הכנופיות, הוא תרומה ישירה להעמקת הסכסוך, האיבה ולמסורת ההתרסקות הקולקטיבית. הרי רוב הכסף לא ילך ל”שיקום” של האוכלוסיה, אלא להכנת השלבים הבאים של ההתרסקות. לא ל”פלסטינים”, אלא ל”בעיה הפלסטינית”; לא להרגעה אלא להתססה.
ולאותם “פלסטינים” נוכל כבר לומר: להתראות בהתאבדות הבאה שלכם.
(פורסם בידיעות אחרונות, 10.8.14)
מי שעדיין לא הצטרף למועדון ג’יפלאנט בפייסבוק, מוזמן כאן:
[face-book-like]
