אין חשש לזמן מבוזבז, לפחות בנוגע לעבודות התשתית האדירות, המתבצעות עכשיו ברחבי הארץ, מצפון ועד דרום. היקף הפעילות הוא עצום, ובסוף המינהרה השחורה של קורונה, ממתינה לנו מדינה ציונית מתחדשת. באופן פרדוקסלי, דווקא עצירת הרכבות, והתנועה הדלילה ברחובות, מאפשת להאיץ את הפרוייקטים – בחודשים.
בוידאו, שצילמה השבוע רכבת ישראל: הנפת קורות, מעל כביש ראשי בעיר באר שבע, לצורך המסילה החמישית, ורציף הרכבת החמישי, בתחנת באר שבע מרכז (נראה כמו מנוף צעצוע). העיר מתוכננת למליון תושבים תוך כמה שנים, ולרכבות תהיה תרומה אדירה לכך.
אני עוד זוכר את באר שבע כעיר מדברית מאובקת עם הרבה חול, בסוף שנות הששים וראשית השבעים, בהיותי קרוב משפחה של ראש העיר האגדי, אליהו נאווי, אותו היינו מבקרים בביתו.
מאז, היקף הפיתוח הוא מדהים (לחצו על הסרטון):
בבאר שבע, מעל לפסי הרכבת, הוקם אחד הגשרים היפים בעולם להולכי רגל, הנה הוא בתכנון:
והנה הוא, כבר קיים. ולא נשכח את הראשונים, ובראשם דאוד א- נאטור, קרוב המשפחה שלי (רק באר שבעים ותיקים יודעים, למי אני מתכוון):
סודו של קיקרו, ומהפיכת התחבורה המפתיעה
(בתמונה: פורקים בארץ את קרונות הרכבת הקלה של גוש דן)