כלי התעמולה של מחמוד עבאס רעמו כבר בתחילת השבוע שהיום, יום רביעי, יוכרז “יום זעם” ברחבי יהודה ושומרון, והרשות לא תמנע מההמונים להתעמת עם “הכיבוש”.
ה”כתבים” לענייני פלשתינאים, המשמשים כמהדהדי התעמולה של עבאס, ולא יותר מזה (סעיף 3), מיהרו להזהיר, ו”פרשנים” איימו בהידרדרות. סינדרום איראן, חזר.
ובכן, יום רביעי בבוקר הגיע, הטלויזיה (שאנחנו הקמנו להם) של “הרשות”, החלה לשדר ממוקדי “זעם” שונים, אבל..
אף אחד לא בא.
ושום זעם מבויים לא נרשם. אולי כמה עשרות פה ושם, וגם זה דעך במהירות.
כך הונה עבאס כל השנים את המימסד הבטחוני, כאילו הוא בולם איזה “זעם” איום ונורא, והם גם האמינו לו. בפועל, זו מערכת הבטחון שלנו, שעוצרת כל לילה מבוקשים, כל לילה. הזעם מומצא, כמו העם המומצא, ופה האמינו.
בעזה היו כמה הפגנות משועממות, ולא הרבה מעבר לכך, למשל בוידאו הזה:
כבר מאה שנה הם שורפים. את עצמם.
האם הצליחו להערים עלינו? לא ולא, ראו את הדברים שלנו כבר מיום שני, בסרטון ששובר שיאים. המסכות והשקרים – נחשפים.
ובכן, תוכנית השלבים שלנו החלה, וגם תורה של “ירדן” עוד יגיע, הרבה טוב עוד לפנינו:
אבל איך “דיווחו” על כך ערוצי ה”חשש”?
