הזייה ושמה נסראללה: על התבוסתנות הישראלית

קל להוציא את ישראל מעזה, אך לא את עזה מישראל

הסוד של מפח הנפש הישראלי

החיים במטריקס


מאת ד”ר גיא בכור

הנה מה שחושב ראש ממשלת לבנון, פואד סניורה, על הראיון הארוך של חסן נסראללה לאלג’זירה, ראיון בשלושה חלקים, ולאחר ההתייחסות נראה מה משמעות הדבר לגבי עצמנו.

תגובתו של סניורה נמסרה הלילה בנוסח כתוב אל כלי התקשורת הלבנוניים. הנייר מלא בוז ואיבה לנסראללה. ניכר בו, בסניורה, שהוא אינו מאמין למילה אחת ממה שאומר נסראללה.

בתרגום חופשי לנוסח הארוך: “בראיון הטעיות רבות”, כותב סניורה. “במקום שנסראללה יתרכז במאחד שבין הלבנונים לאחר הנזקים העצומים שנגרמו להם כתוצאה מהמתקפה הישראלית, הוא מתמקד במפריד ובמסכסך”. “נסראללה טוען לשווא שחיזבאללה ניצח, וכי הוא מפקד הניצחון. עדיף היה לאמר את האמת,שמנענו כולנו מישראל לנצח”.

“נסראללה מאשים אחרים (הכוונה את סניורה עצמו) במזימתיות ובבגידה, בעוד שהוא עצמו ממציא נתונים חדשים וטיעונים חדשים שלא הכרנו, כל זה בנסיון לשנות את מהלך היסטוריה, ולהוסיף דברים ונתונים שלא היו כלל”.

“הבעיה עם נסראללה ועם חלק מגורמי האופוזיציה במדינה, שהם אינם מוכנים לביקורת עצמית או לביקורת כלל, ומה שהם אומרים היום הוא לעיתים הפוך למה שהם בעצמם אמרו בעבר”.

כדוגמה מביא סניורה את טענת נסראללה בראיון לאלג’זירה, כי הרעיון לשלוח את צבא לבנון לדרום המדינה היה שלו.סניורה ממש מתפלץ מן הטענה הזו. “שנים טען נסראללה אישית, שמשלוח הצבא לדרום אינו מתאים, וכי הוא יפגע במאמצי חיזבאללה נגד צה”ל וישראל. אפילו לאחר המלחמה האחרונה עדיין התנגד נסראללה למשלוח הצבא לדרום, בטענה כי הצבא ‘חלש’ מידי, מול ישראל”.

עוד טען נסראללה בראיון כי סניורה לא רצה הפסקת אש מול ישראל. “הוא משקר. מהיום הראשון רציתי הפסקת אש. ראיתי איך לבנון נהרסת. לטענותיו אין קשר לאמת”. וכך זה נמשך, כאשר פואד סניורה אינו מהסס לכתוב כי נסראללה “ממציא סיפורים חדשים, מעודד שינאת אחים… טענות שווא, סיפורים ושקרים”.

“בניגוד לטענתו של חיזבאללה כי הוא גורם ליציבות בלבנון, ובמיוחד מול ישראל, הרי שנסראללה עד היום אינו מקבל את העיקרון שיש רק נשק אחד במדינה, והוא של המדינה, והוא אינו מקבל את הסכם הפסקת האש עם ישראל משנת 1949, שתי עמדות הגורמות לזעזועים בלבנון, והן אף סותרות את הסכם טאיף, הבסיס העדתי היחיד שכל הגורמים בלבנון הסכימו עליו”. (הסכם טאיף הוא הבסיס עליו יושבת היום בלבנון, ולהאשים גורם כלשהו שהוא סותר את טאיף, זו האשמה חריפה בלבנון).

לסגנון הדיבור הזה של סניורה כנגד חיזבאללה יש לפחות שתי משמעויות:

הראשונה, סניורה אינו מפחד מנסראללה, מה שמחזק את טענתי כי בעולם הערבי כבר מתייחסים לחיזבאללה בלגלוג. הם יודעים שהארגון נחלש מאוד, וכך גם מוקדי הכוח שלו, סוריה ואיראן. העולם עומד לימין סניורה, ושגריר ארצות הברית באו”ם קבע אתמול, למשל, כי הצהרות חיזבאללה שיש ברשותו טילים חדשים הן “הפרה ברורה להחלטות מועצת הביטחון”. בימים הקרובים צפויה לצאת הודעת משותפת של מועצת הביטחון נגד סוריה ואיראן על שהן ממשיכות לתמוך בחיזבאללה המתחמש. לדברים חשיבות לאור בית הדין הבינלאומי שיתחיל לפעול בקרוב בהאג נגד סוריה.

השניה, אם כך רואה את הדברים ראש הממשלה הלבנוני, למה אנחנו בישראל מפרשים זאת אחרת? האם אין אנו מבינים את המצב? בעוד שבלבנון ובעולם הערבי נתקל נסראללה בתגובות מלגלגות, אצלנו ממש מעריצים את האיש הזה. הוא אמין, הוא רציני, הוא שקול, יש להקשיב לו, הוא מבצע את מה שהוא אומר, ומיני ג’מבו-ממבו שנמאס לי כבר לשמוע. זוכרים באיזו חרדת קודש הביאו “פרשנינו” בזמן המלחמה את נאומיו של נסראללה בשידור חי, כולל תרגום נרגש לעברית? באיזה כובד ראש נתחו את נאומי התעמולה הפשוטים שלו? ראש הממשלה שלנו לא זכה לחשיפה כזו, וזו הפרעה. נאומי נסראללה בזמן המלחמה,כמו גם הראיונות שנתן עכשיו לאלג’זירה, לא שודרו בשום מקום במזרח התיכון, חוץ מהטלוויזיה של חיזבאללה ומערוצי השידור הישראליים. אנחנו, מתברר, הזרוע הארוכה של חיזבאללה.

ממה נובע הדבר? הבוז למנהיגים שלנו, תופעה שמגיעה כבר לממדים חולניים, וכבר כתבתי על כך, ואני מציע לקרוא זאת שוב; “חשבון נפש” ועודף ביקורתיות; חוסר ביטחון עצמי. כל אלה מביאים אותנו להעריץ את מנהיג האויב. זוהי תופעה כמעט חסרת תקדים בהיסטוריה, הפרעה ציבורית קולקטיבית שחייבים להתעשת, ולהיגמל ממנה מייד. יותר משהיא מדברת על נסראללה היא מדברת עלינו. התבוסתנות האמיתית נמצאת אצלנו בראש. היא לא נגרמת לנו מידי אחרים. אנחנו יצרנו אותה. נסראללה מבחינתנו הוא הזייה ישראלית, ואת ההזייה הזו חייבים לגרש.

שקרים הזיות וביטחון עצמי

שנת הדרקון, תוכנית פשוטה ויעילה להחזרת הביטחון העצמי שלנו