ישויות הלבנט המומצאות חוזרות לתקופת האבן, בעצמן. לא צריך לעזור להן בכך, כי ex nihilo nihil fit.
לאחר שב”לבנון” נגמר החשמל לגמרי כבר מעל שבוע, כלומר אין מאור, מזגנים, אינטרנט, ואפילו הגנרטורים כבר לא מתפקדים; כך קורה גם ב”סוריה”, אם כי היא עדיין לא בעלטה מלאה כמו “לבנון”.
ועכשיו מצטרפת עוד ישות מומצאת, “עיראק”, שהטמפרטורה בה מגיעה עכשיו ל- 50 מעלות בצל. רשת החשמל נעצרה, כי איראן בוזזת את החשמל לתחומה; מחוסר משאבים; מימון; ושחיתות, והחשמל נקטע למחוזות שלמים, במיוחד בדרום השיעי.
כבר שלושה ימים יש הפגנות אלימות על היעלמות החשמל, שהפך למצרך נדיר, והלילה פרצו מפגינים לתחנת חשמל בבצרה, והחלו לחבל בה. באיזור לא היה חשמל, רק בתחנה, וזה עצבן מאוד את המפגינים:
ואנחנו אומרים: מה זו העדינות הזו? בפעם הבאה לשרוף הכל, כמקובל שם. ומה היתה תגובת הצבא, שהוזעק? יורים בהם באש חיה, להניס אותם, כמו בבעלי חיים מסוכנים:
מתוך המאמר החשוב הזה:
זהו האופי האנושי, לא לסבול שום צורה של אפסיות, של ריק. קשה לנו לסבול שקט, חוסר פעילות מתמשך, בדידות, והאופי האנושי מחייב למלא כל צורה של ריק. עכשיו אנו מבינים: מה היו מדינות ערב? מילוי מדומה של הריק, תוך שהריק עצמו נשאר כל הזמן. התמימים (כמו אצלנו) ראו את המילוי המלאכותי, אך מי שהעמיק חדור לפסיכולוגיה של האיזור, הבין כל הזמן שזהו ריק. וכדרכו של ריק, אי אפשר לסבול אותו, עד לקריסה.
הריק הוביל לכיאוס, וזה בדרכו הוביל לריק, וחוזר חלילה. איך אפשר עכשיו לעצור את מחול החורבן הזה?
