בנאום בפני הסנאט האמריקאי, הסנטור הרפובליקני הבכיר טד קרוז, חשף את מה שמימשל ביידן מעונין להסתיר: שהוא חזר למדיניות אובמה, המעדיפה את “האחים המוסלמים” במצרים, מדיניות שנגמרה בכישלון וחורבן לאומי למצרים, ולמדינות ערביות אחרות. זה גם היה איום חמור כלפינו.
הוא פתח בציטוט חשיפה של ה”וושינגטון פוסט”, לפיה מימשל ביידן מונע העברת 130 מיליון דולר סיוע למניעת טרור למצרים, עד שהמשטר שם לא יבצע “הקלות בזכויות אדם”, וכן שחרור 16 אסירים פוליטים. בדיווח לא צוין מיהם אותם אסירים.
בהיותו סנטור, שלח קרוז את השאילתה אל צמרת המימשל, אך לא נענה. הוא חושף כאן חלק מן השמות, כפי שאלה נכנסו לדיוני ועדת התקציבים בסנאט, וזאת על סמך מידע מסווג שנמסר לסנטורים. “העם האמריקאי חייב לדעת מה המימשל הזה מתכוון לעשות לבעלי בריתנו”, הסביר קרוז. ואלה השמות, דאגנו שהוידאו ייפתח בקטע הרלבנטי (אפשר גם לצפות בנאום כולו, מרתק):
וקרוז מונה חלק מאותם 16 אסירים, שארה”ב דורשת ממצרים את שחרורם, להמשך החתרנות וההסתה שלהם:
עולה קרדאווי, בתו של המסית האיסלאמיסטי יוסף קרדאווי, זה אשר התיר את פיגוע התאומים, ואשר הכריז ג’יהאד נגד ישראל וארה”ב; הוא המנהיג הרוחני של “האחים המוסלמים” ושל חמאס;
חוסאם חלף, בעלה של עולה קרדאווי, ושניהם בכירים ב”אחים המוסלמים”;
צלאח סולטאן, בכיר ב”אחים המוסלמים”, ומטיף אנטישמי מזעזע;
מוחמד אלבכר, בכיר סלפי, חלק ממהפכת מוחמד מורסי האיסלאמיסטית;
וכן עבד אלרחמן טארק, המשוייך לאיסלאמיסטים. כל אלה מופיעים תחת “פעילי זכויות אדם”.
עד כאן קרוז.
אנחנו האחרונים להצדיק את המשטר המצרי, מהאכזריים במרחב הערבי כיום, וזו עמדתנו הברורה כלפי משטר הגנראל סיסי, אך כך נהגו ברק חוסיין אובמה במובארק, וקרטר בשאה של איראן. התוצאה היתה איומה בשני המקרים.
האם “הדמוקרטים” מכינים בדרישת השחרור הנהגה אלטרנטיבית של “האחים המוסלמים” מחדש? אם כך, זה נורא, הם מסכנים גם אותנו, והם לא למדו דבר מן ההיסטוריה שלהם עצמם.
