מאת ד”ר גיא בכור
1 בשבועות האחרונים ניהל ג’והן קרי, שר החוץ של ארצות הברית, הצגה מבויימת היטב: באופן חשאי הוא “סגר” עם האיראנים על עיסקה “זמנית” לחצי שנה, לפיה חלק מהסנקציות (בעיקר איסור על מכירת מוצרים פטרוכימיים) יוסר מעליהם, בבחינת עיסקה חלומית לאיראן; אך לנו ובמפרץ הפרסי הוא דיווח על “משא ומתן” ועל “ניסיונות”, תוך שהסתיר מאיתנו שיותר לאיראנים להמשיך ולהעשיר אורניום עד רמה של 20%. בישראל שאלו אותו ואת אנשיו שוב ושוב, והם לא אמרו את האמת. רק בפגישה בשדה התעופה הבין ראש הממשלה נתניהו שקרי לא חשף בפניו את הכל, והתדהמה שלו היתה עצומה; הלסת נפלה לו. הוא הבין שהמשחק היה מכור מראש, וכי קרי בגד בו, וכבר סגר עם האיראנים. האדם הזה, שלא הפסיק להגיע לכאן, ולהטריד את הבכירים שלנו, את האמת המדהימה “שכח” לספר. נתניהו יצא אל העיתונאים וזעק את תדהמתו, בעוד קרי, שנתפס בקלקלתו, ברח משם הישר אל המטוס. הוא ברח מישראל אל האיראנים, חבריו החדשים.
זיגמונד פרוייד טען שהשקר מבצבץ דרך הגוף, וזה נכון. אין כמו הגוף להעיד על מה שמתרחש בתוכו באמת, ועל זה בנוי הפוליגרף. האיבר הטוב ביותר מהבחינה הזו היא כמובן העין. העדר קשר-עין הוא סימן ברור למבוכה ולחוסר יושר.
מסכן נתניהו, קרי הטריד אותו במשך חודשים, עם טלפון כל יומיים, וביקורים כפויים אינסופיים. מי יכול לסבול אדם מייגע ואובססיבי כזה כל הזמן, שמגיע לכאן מנהג בעל בית? נתניהו כבר לא יכול עוד, גם זו סיבת ההתפרצות.
2 קרי נחת בג’נבה כדי לחגוג את נצחונו: עוד הסכם ריק מתוכן, שרק מביא הישגים עצומים לאויבותיה של ארצות הברית, כמו ההסכם להשארת אסד בשלטון (כלומר ההסכם הכימי, שאינו מתממש, כצפוי). גם שרי חוץ אחרים זרמו לשם, משום שאף הם הבינו שהעסקה נסגרה כבר מראש, וגם הם רצו להירשם כמי שהביאו אותה. אך מה רבה היתה התדהמה של קרי ושל האיראנים כאשר שר החוץ הצרפתי (הוריו היו יהודים, שהתנצרו) לורן פביוס, בלם את החגיגה. הוא הודיע שצרפת מתנגדת (יש לה זכות וטו במועצת הביטחון, כידוע), והוא הציב תנאים שריסקו את העיסקה המבישה של קרי. האיראנים השתוללו מרוב עצבים, משום שהם סברו שקרי הוליך אותם שולל, והוא, המסכן, התגונן כל כולו. גם קתרין אשטון נדהמה, הרי היא כבר הכינה את החגיגה. קשה שלא להבחין כיצד היא מסתכלת בהערצה אישית לעבר שר החוץ האיראני זריף.
רגליים שמשולבות בנינוחות, נענוע של כף הרגל – אצל נשים – פלירטוט ואפילו עניין מיני לא מודע.
כך יצא שקרי שברח מנתניהו בישראל, מצא אותו על שולחן הדיונים, עם מסר שמהדהד מקצה אחד של העולם למשנהו.
3 אך אל תטעו, הצרפתים לא עשו את זה מאהבת ישראל, למרות שישראל הופכת לחשובה להם, ככוח טכנולוגי שכדאי לחבור אליו. השחקן הנסתר המרכזי הוא סעודיה, שמכירה את השקרים של האיראנים טוב מאוד. זהו שוב עימות העולם בין הסונים לשיעים, וסעודיה תעשה הכל, כדי שלאיראן לא יהיה כוח גרעיני, שיאפיל ויאיים עליה. היתה זו סעודיה שהפעילה את הצרפתים, תמורת חוזי נשק של מליארדים שסוכמו מראש, מצרפת לסעודיה. לא רק זאת, עכשיו מאיימת סעודיה לנקום במי שירים את ידו לטובת העיסקה, ויש לה יכולת לעשות זאת, מספיק שסעודיה מפחיתה את יצור הנפט, והוא מזנק לרמה של 150-200 דולר לחבית, וכלכלת המערב מתרסקת.
ואם המערב רצה את הנפט האיראני, הוא עלול לשלם מחירים נוראים בהפסד הנפט הסעודי. כך נקלע המערב, שלא בטובתו, בין הסונים לשיעים, והוא חייב לבחור עכשיו צד.
נטייה קדימה, יד על הסנטר, שפת גוף הזו המעידה על עניין ואפילו על התלהבות.
4 זוהי מכה קשה לאובמה ולקרי, עוד תבוסה לצמד הלא-יוצלחים הזה. השניים רצו עיסקה עם איראן יותר מאשר איראן, בניגוד לכל כללי המשא ומתן. הרי אם האיראנים בלחץ אדיר, הם צריכים להתפשר ולהתחנן. אז למה ארצות הברית התפשרה והתחננה? האיראנים הממזרים פשוט לא האמינו למשמע אזניהם. אובמה חייב היה הסכם מהיר עם איראן, משום שתקופת הפטור מסנקציות על חברות סיניות, טורקיות, קוריאניות ועוד, מסתיימת, והמימשל על פי חוק, חייב להטיל סנקציות על חברות אלה, דבר שהיה גורם לעימות אדיר, בוודאי עם סין. ואם לא היה עושה זאת, היה מסתבך עם הקונגרס, שהנושא האיראני מאחד אותו. הסכם כזה היה פותר לאובמה את הבעיה, אך ההסכם הופך עכשיו לקשה להשגה.
גבר המשחק בעניבה או בשיער שלו: הוא עצבני ולא בטוח בעצמו.
5 לא רק בנושא האיראני שני אלה, אובמה וקרי, הרדימו גם אותנו, אלא גם בנושא הפלסטיני. מתקפת החיוכים היתה דווקא שלהם, מול ישראל, והיינו כאן באתר מהראשונים לטעון שזו היתה בסך הכל נדיבות לב סלקטיבית, כדי להרדים אותנו (“שיטת לואי ה-14“, סעיף 4). בנושא הפלסטיני הם בהחלט נקטו צד, כנגד ישראל, ועכשיו השקרים האיראניים צריכים להעיר את ישראל במהירות: יש להזעיק את הקונגרס ואת הסינאט, שהם פרו-ישראליים באופן מוחלט, וכן את היהודים בארצות הברית, כדי שיבינו ששני אלה עלולים להעמיד את ישראל בסכנות קיומיות. זה חשוב, משום שאובמה צריך להבין שהוא ישלם מחירים כבדים, אולי כבדים מידי לטעמו, במישור הפנים- אמריקני. עכשיו זה הזמן להעיר ולהתעורר, בטרם יהיה מאוחר מידי. השקרים של קרי מעירים אותנו גם בנושא “הפלסטיני”, איזה מזל.
משחק הפוקר מחייב לקרוא את כוונותיו של היריב, ולכן הוא מחייב את הסתרת הרגשות. זוכרים את סרט ג’יימס בונד הקלאסי “קאזינו רויאל” (2006)? ג’יימס בונד קולט שמממן הטרור “לה שיפר” ממצמץ כשהוא משקר. כאשר לה שיפר יודע ש”היד” שלו בפוקר גרועה, הוא היה נוטש את המשחק עם דימום מכוון בעין אחת. עם השנים התפתחו סביב משחק הפוקר כמה טכניקות לקרוא את היריב. למשל, כאשר שחקן לוחץ ומהדק לעצמו את הידיים, שחקנים לא מנוסים מסגירים בדרך זו שיש להם יד טובה, והם נלהבים מסיכויי הזכייה. אך התנהגות כזו יכולה להעיד גם על רמאות.
עיניים למטה, בדרך כלל שחקן מאוכזב, ולכן שחקנים נוטים לשחק עם משקפי שמש, שלא יקראו להם את העיניים. או מה שמכונה “זמן קפוא”, למשל כאשר שחקן מרמה, הוא נוטה שלא ללעוס את המסטיק לכמה שניות, או מפסיק לנשום. עם “יד” חזקה שחקנים נוטים להיות פטפטנים ורגועים, בעוד התנהגות נסערת מעידה על חולשה. קזינו של שקרים.
הרצאה של ד”ר גיא בכור באירוע העסקי שלך
למדור הקריקטורות של מושיק גולסט בג’יפלאנט
6 אמינותו האישית של קרי התרסקה בישראל. מי שסיפר כאן סיפורים והסתיר בנושא הקיומי ביותר מבחינת ישראל, איראן, ימשיך לספר סיפורים גם בנושא הפלסטיני. לקרי יש בעיית אמינות אישית, את זה ראינו כבר כאשר הוא לא סיפר את האמת היכן היה ביום ההפיכה הצבאית במצרים בקיץ (הוא היה בשייט ביכטה שלו, ולרוע מזלו מישהו צילם אותו, בעוד שהוא טען שהיה במשרדו). אני אישית לא מאמין למילה אחת של קרי ושל אדונו אובמה, ורבים האמריקנים שחושבים כך גם כן, לאור ההסתבכות של אובמה בתחומי הפנים. קרי מכר את ישראל בנושא איראן בלי למצמץ, ואדם כזה אינו יכול להתקבל עוד כמתווך הוגן אצלנו. כאשר טען אתמול שאולי נתניהו אינו מכיר את פרטי ההסכם, מיהר נתניהו להודיע שהוא מכיר אותם טוב מאוד. רוצה לומר: אני מכיר אותם, ולא ממך.
קרי פועל הפוך מן המצופה בכל מקום: לפני חודשיים כמעט גרר את המזרח התיכון למלחמה כללית, עם המלודרמה שעשה סביב “אסד ההיטלר”, ועכשיו הוא מכר את העקרונות בנזיד עדשים לאיראן. גם אותנו הוא זומם להטביע, כמקובל במדיניות החוץ האמריקנית: לתת לערבים שטח, אליו ייבאו מליון או שניים של סלפים מסוריה ומלבנון, ואז יישבו על נתב”ג, תל אביב, חיפה וירושלים, ואנחנו נאבד את המדינה שלנו, פשוטו כמשמעו. הוא מאיים עלינו באינתיפאדה או בבידוד? ומה יקרה אם אנתיפאדה כזו תפרוץ דווקא אחרי שתקום מדינה פלסטינית? האם הוא חשב על אפשרות כזו? הרי ברור שזה יקרה. קרי המתגונן הוסיף אתמול: “ארצות הברית אינה עיוורת ואני לא חושב שאנחנו טיפשים”. האמנם?
עינים הנוטות לצד שמאל – התשדורת היא של חוסר נוחות, על שקר, וזה רע מאוד בראיון קבלה, למשל.
7 ג’והן קרי הוא ממוצא יהודי. סבו וסבתו מצד אביו היו יהודים, סבו נשא את שם המשפחה כהן, וסבתו היתה לוי. הם גרו באיזור שהיום הוא צ’כיה, בשנת 1896 עברו לעיר וינה, ובשנת 1900החליטו פריץ ואידה כהן להתנתק מהיהדות לתמיד. הם שינו את שם המשפחה מכהן לקרי (שם אקראי לחלוטין), והתנצרו. ב 1905 היגר הזוג “הקתולי” לארצות הברית. מעניין, גם לורן פביוס הוא ממוצא יהודי, כמו קרי. כמה ברחו מהעם שלנו לאורך הדורות? מליונים.
כאשר יהודי-אמריקני מתמנה לתפקיד רשמי הנוגע לישראל, אני מתחיל להיות עצבני, שכן הוא חייב להוכיח שאין לו נאמנות כפולה, ולכן חייב להיות רשמי וקפוא כלפי ישראל, בניגוד למה שחושבים. לעומת זאת כאשר יהודי מומר או צאצא של מומרים מתמנה לתפקיד כזה – מדובר מבחינתנו באסון. הוא חייב להראות שאין לו שום קשר ליהודים, והדרך היא להתאכזר לישראל. זוכרים את קספר ווינברגר (אביו היה יהודי, הוא היה כבר נוצרי), שבגלל הדו”ח שכתב, ורק בגללו, נגזר על ג’ונתן פולרד מאסר עולם עם המלצה שלא ישתחרר לעולם? ככה זה.
לסת הדוקה, שיניים קפוצות – כעס ותסכול.
אימג’בנק Getty Images
8 בשל ההתנהלות השערורייתית של האמריקנים במזרח התיכון, כאשר איבדו את כל חבריהם וידידיהם, הפך ג’והן קרי ל”פרסונה נון גרטה” (“אישיות בלתי רצויה”) במזרח התיכון המורחב כולו. הוא לא יעיז להגיע לטורקיה, שרותחת על אובמה על תמיכתו באסד, לא למצרים (טוב, הוא היה שם לאיזה חמש דקות, וברח), בדוחק במפרץ הפרסי, ועכשיו גם בישראל הבינו מי הוא. גם ברשות הפלסטינית לא סובלים את האמריקנים, זה בסדר. ארצות הברית גורשה למעשה מן המזרח התיכון, אך לפחות אולי תהיה לה איראן.
עינים הנוטות ימינה, מעידות על ישוב דעת, כוונה לבירור עובדות, וזה דווקא מצוין לראיונות.
איך שולחים את המאמר הזה לחברים? יש כפתור “המלץ לחבר”, בתחתית המאמר.
הדרך הטובה, האישית והמהירה ביותר לדעת מתי עולים מאמרים באתר היא להירשם כאן, ולקבל התראה למייל האישי. הנרשמים קוראים ראשונים.
9 התקשורת בישראל מסתירה ברובה את האמת על מה שמתרחש בארצות הברית: ברק אובמה הוא המנהיג עם הפופולאריות הנמוכה ביותר זה עשרות שנים. רפורמת הבריאות שלו טובעת, הוא נתפס בשקרים, הוא מתנצל, הוא מגמגם, הוא חיוור ואפור. הדמוקרטים בורחים ממנו כמו מאש, שכן גם הם צריכים להיבחר בעוד כשנה, והרפובליקנים שונאים אותו שנאה פתולוגית. כגודל הציפיות ממנו, גודל האכזבה. אז למה בחרו אותו שוב? המועמד הרפובליקני מיט רומני צדק: יש בארצות הברית כ – 50 מליון מקבלי תלושי מזון, והם יצביעו גם למטאטא, אם ימשיך לחלק להם כספי תמיכה, ואובמה מחלק.
מדוע התקשורת בישראל מסתירה זאת? כדי שהישראלים ימשיכו לחשוב שיש שם בוושינגטון נשיא כוחני, חזק, שיכול “לכפות” עלינו, מה אתם יודעים. אך המונופול של התקשורת בישראל נגמר מזמן, ובעידן של תקשורת גלובלית, הכל ידוע ומוכר.
ראש נוטה לצד אחד, עינים מצומצמות – התעניינות ורצון להקשיב; רגלים וזרועות שמשולבות חזק: חוסר עניין, מבוכה או עמדה מתגוננת.
10 והעיסקה עם איראן מה איתה? הרבה יותר קשה להשיג אותה, וקרי והאיראנים, שקיוו להעביר אותה מהר-מהר, כעובדה מוגמרת, נחלו אכזבה. עכשיו הקונגרס מתעורר, ומתחיל לשאול שאלות, סעודיה מאיימת מאחורי הקלעים, ואבוי למי שלא יקשיב, ונתניהו משמש כמשקולת מוסרית, שרבים מקשיבים לה. רוחאני “החביב” התברר פתאום כלא חביב, כאשר הסגיר אתמול את הכעס שלו, כש”העיסקה” הסגורה לא יצאה אל הפועל. יתכן שיגיעו לעיסקה עם איראן, אך היא תהיה מפלצתית.
עלינו לזכור – אובמה וקרי אינם ארצות הברית, ויש רק עוד שלוש שנים לסבול את הצמד המחריד הזה. עלינו להתרחק מהם ככל האפשר, משום שהם מטילים קללה על כל מי שמתקרב אליהם יותר מידי. ועוד דבר שחובה לזכור: כשם שאנחנו זקוקים לארצות הברית, כך ארצות הברית זקוקה לנו, כמקום היחיד שעוד מתייחס ומקבל אותם במזרח התיכון כולו, כך שאף אחד לא עושה כאן טובה לשני.
הרימו את הראש, ושדרו שפת גוף גאה וחדשה: אם תעשו כך, תיראו שדווקא יעריכו אתכם יותר מן הגישה הגלותית והכנועה שאימצנו לצערי בשנים האחרונות. תמיד דיבקו באמת, שכן, כפי שהיו הרומאים נוהגים לומר: Vincit omnia veritas – “האמת מנצחת את הכל”.
