◄כיצד יש לפתור את הבעייה הדמוגרפית של מזרח ירושלים?
מאת ד”ר גיא בכור
1. נקודת המפתח להבנת המציאות האסטרטגית שבה אנו נמצאים: ממשלת ישראל מעונינת ביציבות בכל מחיר, אך חמאס וארגוני הטרור מעונינים במהפכנות, בשינוי דרמטי, בזעזוע גדול,בשבר. אנו מקדשים את הסטטוס קוו, והם מבקשים לשבר אותו לרסיסים. לנו יש הישגים רבים לשמר, להם אין הרבה מה להפסיד, רק מה להרוויח, וכרגיל אצל הפלסטינים הם גם רוצים את הכל. אנו נוקטים באחריות, במידתיות וב”מלחמה משפטית“. לצד השני – מותר הכל.
◄על המשפטנים במלחמה: חטא על פשע
הארגונים האלה יודעים שיש ביכולתם לטאטא את תנועת פתח, ששולטת היום רק בזכות תמיכתה הצבאית של ישראל בה. לארגונים האסלאמיים והטרוריסטיים יש תחושה של התקדמות, הצלחה ורוח גבית מאיראן הרדיקלית והחברה הערבית העכורה. כדי לעצור תנועה מתפרצת אין יותר טוב מתנועה נגדית בעלת עוצמה. תפיסת הבלימה בכל מחיר, שבה נוקטת ישראל, גורמת לנו נזקים קשים, שכן היא מעודדת את הצד השני, ומלהיבה אותו לפעול עוד ועוד, ומצד שני מציירת את ישראל כחלשה, כעייפה, ואולי היא כך באמת.
מצב א’ ומצב ב’
2. הציבור שלנו מודאג ומפוחד. הוא רואה את המצב הנפיץ בדרום, שבו אין הגנה של ממש לאזרחים; הוא רואה את המצב הנפיץ במרכז, בשטחי יו”ש והבירה, והוא רואה את המצב הרגיש בצפון מול חיזבאללה. הציבור מודאג והאויב מתחזק, שכן הוא צובר מדאגתנו תנופה מוראלית. רוח ציבורית יוצרת אנרגיות, אך גם מדללת אנרגיות. אין להקל בכך ראש.
◄ההולכים למות מברכים אותך, קיסר!
מנהיגות יש חובה לראות, אפילו אם היא מתפקדת מאחוריה הקלעים. המצב הנוכחי מזכיר לי את ראש הממשלה אהוד ברק, שבימי האנתיפאדה הראשונים בשנת 2000 פשוט נעלם ואיננו, והיה מגיח לאיזו מסיבת עיתונאים קצרה במעיל מעין-צבאי, ונעלם שוב. אין זה טוב. את המנהיגות צריכים לראות. גם הצד השני צריך לראות אותה. את אריאל שרון הצד השני ראה, וחש טוב מאוד.
◄איש לא מכבד את ההססנים
◄שנת הדרקון: תוכנית פשוטה ויעילה להשבת הבטחון העצמי שלנו
3. הפיגוע הקשה בירושלים מעניק עכשיו לממשלת ישראל אור ירוק בינלאומי לעשות כמעט ככל העולה על רוחה מול הטרור הפלסטיני. הזעזוע בעולם מן ההקשר הדתי של הפיגוע, הדם והמראות הקשים מעניקים לצה”ל ולכל גורם בישראל הבנה וסימפטיה. אור ירוק כזה לא קורה כל יום, אילו אנרגיות חשובות מאוד, זו לגיטימציה. האם מישהו אצלנו אכן ינצל את האנרגיות האלה?
4. הפיגוע הזה, להערכתי, לא יצא מארגון גדול כמו חמאס, ההיפך, הוא במידת-מה אפילו הפתיע אותו, ונראה לי, לאור תגובות הצד השני, שהוא יוזמה מקומית של המפגע, אם כי מישהו סיפק לו נשק ואימונים. מניין זה נובע? מאווירת השינאה העכורה, השוטפת כיום את העולם הערבי כלפי ישראל. גל מורעל שכמוהו אני לא זוכר בכל 28 שנות עבודתי מול העולם הערבי. הגל הזה נובע מן ההסתה של ארגוני הטרור האסלאמיים יום-יום ברדיו ובטלוזיה שלהם, ושיתוף הפעולה של ערוץ אלג’זירה, עם ההסתה הזו. אנו נוטים להתעלם מכך, למרות שהזהרתי שוב ושוב, והפירות המרים לא מאחרים להגיע.
5. ערוץ אלג’זירה, שוב, נוקט מייד בקו של שנאה והסתה כלפי ישראל, בניגוד לכל ייתר הערוצים הלוויניים הערביים, כמו אלערביה, אלחורה ואחרים, המאוזנים והמרוסנים. למשל, באתר האינטרנט הפופולארי של אלג’זירה “ישראל” כבר לא קיימת עוד. מכנים אותנו “הכיבוש”. צה”ל הוא “צבא הכיבוש”, אפילו בעזה, שם אין שום כיבוש. מה כבר העובדות משנות? הגרוע מכל אילו הטוקבקים שהערוץ מאפשר להכניס, תגובות שנאה יוקדת, ביטויים גזעניים קשים מאוד כנגד היהודים הקופים, החזירים, ודברים שלא יאומנו בחברה אנושית של המאה העשרים. אך איש לא הורה לסגור את משרדי אלג’זירה בישראל, או לפחות להעביר אליהם מסר תקיף. ההיפך, מתרפסים בפני הערוץ הקיצוני הזה, שהופך את הטרגדיה הפלסטינית לכלי ציני לקדם את הפופולאריות שלו בחסות רדיקליות, גזענות ושנאה ציבורית. וזו ממשלת קטר הידידותית-למדי לישראל, אשר בחסותה פועל הערוץ הזה. הפיגוע בירושלים הוא פיגוע פרי ההסתה והשנאה.
◄קסם הפאטיו
6. מדינת ישראל הפקירה את העולם הערבי לקולם של הקיצונים, ושל הטרור הערבי בלבד. איפה הם אותם יהודים יקרים, שעלו בשנות החמישים ממדינות המזרח, ואשר הפכו את קול ישראל בערבית לאחת מתחנות הרדיו הפופולאריות ביותר בעולם הערבי? בזכות הכשרון הגאוני שלהם, חריצותם והפטריוטיות שלהם הגיעה ישראל לכל מקום בעולם הערבי.
בזכות הכשרון הזה החל תהליך השלום עם העולם הערבי משנות השבעים והתשעים, החלה ההכרה בנו. אלא שאז, בשיא “תהליך השלום” זנחנו את המדיה, שאצלנו ראו כתעמולה, אותם מייסדים פרשו עם הזמן, וכיום יש פשוט ואקום נוראי הזועק לשמיים התקשורתיים. הפסקנו לשדר אל העולם הערבי לחלוטין, והתוצאות בהתאם. מצב זה מחייב כאקט של חירום להקים ערוצי אינטרנט חזקים, תחנות טלוויזיה לוויניות ועיתונים בערבית, ובדחיפות. בנפשנו הדבר.
◄קול ישראל
◄על מה שבין פונרנוגרפיה לישראל, ועל סיפור מופלא ועצוב
7. הפיגוע בישיבת הרב גורם נזק עצום בדעת הקהל העולמית לפלסטינים, ולעניין שלהם. הם נתפסים כיום כחבורה צמאת דם, שספק אם היא זכאית למדינה עצמאית. הלגיטימציה למדינה פלסטינית בעולם הולכת וקטנה. הפתרון צריך להיות ברור גם לממשלת ישראל: עזה לחסות המצרים, יו”ש הבלתי מיושבת בידי ישראלים – לחסות צבא ירדן. כל פתרון אחר הוא בלתי הגיוני ובלתי אחראי במזרח התיכון ההולך ונהיה מסוכן.
◄כוח באדר תקוף! על הסוד האפל, המסתתר מאחורי התקווה האיזורית החדשה
8. שוב מוכח כי מי שהורג – גורם לעצמו כיום נזק תדמיתי קשה בעולם. אנו גרמנו לעצמנו נזק בינלאומי בשל אירועי עזה, והפלסטינים איבדו את אימון חלק מן העולם עכשיו. זיכרו את המאמר “בית השבלול”, ותבינו את דרך החשיבה שוברת המוסכמות שלו.
◄מאמר חובה לכל גולשי האתר: “משולש הזהב”
9. אבו מאזן ואנשיו לחלוטין בלתי רלבנטיים עוד, גם ביו”ש. זכרו מה עשה המלך חוסיין בחודש מרץ 1997, לאחר פיגוע קטלני של חייל ירדני “שהשתגע” בנהריים. המלך בא והתנצל. האם אתם רואים את אבו מאזן עושה רבע מן הג’סטה הזו, שהיתה יכולה להפיח רוח חיים בערוץ השיחות איתו? זו היתה הזדמנות של אבו מאזן להפגין מנהיגות, נוכחות. אלא שהוא כבר מתכנן את הפרישה שלו.
◄די לחכם ברמז. הטיפש צריך מקל על הראש
◄הרצל, בחורה שננטשה, ואנחנו. פיצוח סוד יחסינו עם הערבים
10. האם אתם זוכרים מה כתבתי שוב ושוב שוב באתר שלנו, בשאלה מתי מתרחשים פיגועים? כאשר יש תהליך של שלום, כאשר יש שיחות. חמאס מודאג מן ההתקרבות הישראלית- פלסטינית הזו, והתשובה שלו ברורה. במילים אחרות הנה הוא הפרדוקס הקיומי של גולנו: כשיש תהליך שלום – יש הרג וחורבן. כאשר אין תהליך שלום – יש יציבות ופריחה, מהן נהנינו זה מספר שנים. או בלשון תורת המשחקים, ועכשיו נבין זאת: כאשר רוצים פתרון – אין פתרון. כאשר אין פתרון – והנה הפתרון הגיע. הרי אתם כבר יודעים שהכל הפוך.
◄ אנא עיזרו לאתר שלנו, ושילחו את המאמר הזה אל החברים. עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, כאן למטה. עיזרו לעצמנו להשפיע.
◄ניתן להירשם כאן, ולקבל את המאמרים ישירות אל המייל שלכם. המאמרים יישארו שלכם לתמיד.
◄הפרדוקס המוזר של הפיגועים: מתי הם מתרחשים?
◄עשר הפתעות מתוקות כלענה
◄ועוד עשר הפתעות מתוקות כלענה
