הצבא הגרמני צעד השבוע ברחובות ברלין עם לפידים באופן מבחיל, כולל מדי שמלה, כפי שהיה אצלם תמיד. בהתעלמות גרמנית מהעבר, הם ממשיכים עם טקס “מצעד הלילה הגדול” (Der Große Zapfenstreich), שראשיתו במאה ה- 19, והקרוי על שם השעה בה שכירי החרב הולכים לישון. טקס פשיסטי מעורר חלחלה, שמתקיים תמיד עם מצעד לפידים, הפעם לכבוד החיילים הגרמנים שנמלטו מאפגניסטן:
אותו טקס בגרמניה של התקופה הנאצית, אותם לפידים. היהודים כבר הושמדו במיליוניהם. תחשבו על האימה של היהודים שעוד נשארו שם:
אותו מקום בברלין (לא מבקר בגרמניה, אדמה מקוללת, אנרגיות רעות, מצעדי לפידים, דר גרוסה צאפפנשטרייך. לעולם גם לא אקח כסף גרמני מלוכלך, כמו כל כך הרבה “עמותות” וארגונים חסרי כבוד בישראל), אז והיום:
כיוון שלצבא הגרמני אין ממש חיל אוויר, הוא בוחר להתאמן עם חיל האוויר שלנו, ממנו הוא לומד את רזיו, וזו טעות. ברגע שכוחות אוטוריטטיביים יעלו לשלטון בגרמניה, בין מימין ובין משמאל, הצבא יתעצם, ויום אחד עלול להיות בציר נגדי לנו.
שיתוף הפעולה עם הגרמנים צריך להיות זהיר מאוד, שכן זו מדינה שהולכת לזעזועים שאיש אינו יודע איך ייראו, ולא צריך להתבשם שהנה, אנחנו מלמדים את הצבא הגרמני, בבחינת סגירת מעגל. המעגל הזה לא נסגר, אלא נפתח מחדש.
הגרמניה האובססיבית בנוגע לישראל ביקרה בארצנו השבוע, והמימסד אצלנו התרפס כרגיל לרגליה, “המצפן המוסרי של אירופה”, מה אתם יודעים. כאשר אתם רואים את הסרטים למעלה, אתם מבינים למה גרמניה היא דויטשלנד (ומי עוד צועד שם? גוללו עוד למטה).
על “אשת העכביש” כתבנו כאן, במאמר השלישי והאחרון בסידרה, שנפתח השבוע לכל:
