מאת ד”ר גיא בכור
הסנטוריום לחולי שחפת סופניים שכן על הר גבוה באלפים השוויצריים, ברגהוף שמו, וכאבל רכבת הרים עלה מן העיירה ההררית דאבוס אל הסנטוריום המבודד. שם, למעלה, מנותקים מן האנושות, אך מחוברים אליה בקשר סופני, מתנהל סיפרו המצמרר של תומאס מאן, “הר הקסמים” (Der Zauberberg). יושבי הסנטוריום הדקדנטים, המנוונים, החיוורים אך הרומנטיים, מייצגים את אירופה החולה, המשותקת של סוף המאה ה-19 וראשית המאה העשרים, סדר חברתי אבוד, קרב שהוכרע, שיוביל לקריסה הגדולה, ולמוות ההמוני הצפוי של מלחמת העולם הראשונה. הר הקסמים שבשוויץ, מבודד בהרים, וקרוב אל המוות, היתה אירופה הזקנה והסופנית, של לפני המפץ הגדול, שיחריב את הכל.
כמה מוסלמים חיים היום בשוויץ הקטנה, מדינה שמספר התושבים שלה זהה לזה של ישראל, 7.5 מליון? הערכת 2009: 450,000 מוסלמים, המהווים כששה אחוז מן האזרחים. פחות מבמדינות מערב אירופאיות אחרות, אך קצב ההתרבות של המוסלמים בשוויץ הוא מדהים. בשנות השבעים, לא מזמן, היו בדינה רק 20,000 מוסלמים. בשנות השמונים המספר עלה ל-50,000, בשנת 2001 היו כבר במדינה 310,000 וכעת המספר מתקרב לחצי מליון, כאשר קצב הריבוי הולך ועולה: ילודה גדולה והגירה נמשכת, בעיקר לאיזורים דוברי הגרמנית. האחוז אמור להיות 10% תוך שלוש-ארבע שנים. בערים מרכזיות בשוויץ אחוז המוסלמים כבר מגיע עד ל- 15%, כאשר המוסלמים במדינה מפוזרים בכולה. אילו מוסלמים בעיקר מיוגוסלביה לשעבר ומתורכיה, אך גם ממדינות ערב. נכון הוא שבמדינות שכנות המצב הרבה יותר מדהים, בבריסל, למשל, 33% מהתושבים הם כבר מוסלמים, אך דווקא בשוויץ, הניטראלית-לכאורה, זו של אמנת ג’נבה והצלב האדום, המתח בין האוכלוסיה המקומית לבין המוסלמים הולך ומחריף, לקראת פיצוץ מתקרב. אם יהיה פיצוץ, הוא צפוי להתחיל בשוויץ. משם עוד תצא מלחמת הדת באירופה, בין הנוצרים למוסלמים, זו הרי מדינת “השלום”.
כמובן שדרישות המוסלמים במדינה הולכות וגוברות, ובצדק, ככל שמספרם מזנק, וכך למשל הם מתמקדים עכשיו בדרישה להקים בתי קברות מוסלמיים בכל מחוזות המדינה. כיום פועלים בשוויץ 150 מסגדים, אך רק ארבעה מהם הם בעלי מינרט, דהיינו צריח של מסגד. המסגדים פועלים במוסכים, בדירות, עד היום באופן שקוף. בעקבות זאת הלכה שוויץ למישאל עם חוקתי בחודש נובמבר, האם יש להתיר בניית עוד מינרטים, באופן המעיד על השתלטות האסלאם, ורוב האזרחים הצביעו – נגד.
שום דבר לא מפתיע בסיפור הידוע הזה מראש. האזרחים הגזענים, המימשל הצבוע, והמוסלמים המשתלטים. ואלה ראויים בשוויץ לאלה.
זה לא מפתיע בנוגע למדינה ה”ניטראלית”, שאוכלוסיתה היתה גזענית כבר כנגד היהודים במלחמת העולם השניה, דבר המעיד עד כמה גדול הפחד במדינה מן האסלאם שילך ויתגבר עד שיהיה רוב במדינה הקטנה. כאן לא מדובר על עשרות מליוני אזרחים כמו בצרפת או באנגליה, כאן מדובר במליונים בודדים של תושבים, ולכן הפחד הוא גדול. ההתנכלות למוסלמים בשוויץ היא יומיומית. פגרי חזיר נתלים בכניסה למסגדים, בקבוקי יין מנופצים ליד מסגדים, חלונות נשברים, קברים מוסלמיים מחוללים, ועוד. המוסלמים הם עונשה של המדינה הציניקנית. שהצביעות שלה נחשפה עכשיו. הם שמטיפים לעולם כולו על זכויות האדם. דווקא יהודי שוויץ יצאו נגד החרם על המינרטים, וקבעו: “כיהודים היינו אנחנו מוחרמים במשך מאות בשנים בשוויץ, אסור היה לנו לבנות בתי כנסת או כיפות על בתי התפילה שלנו”.
לא צריכה להפתיע אותנו צביעות המימשל השוויצרי, הפרלמנט והממשלה, שהביעו “זעזוע” על תוצאת ההצבעה של עמם שלהם, כאשר שרת החוץ של שוויץ, קלמי-רי, המקורבת לאיראן ולאחדמינג’אד, זו שעטתה לבוש אסלאמי בשביל חוזה גז גדול עם איראן, התקשרה לשר החוץ האיראני מותקי, והביעה את הזדעזעותה מהחלטת משאל העם של תושביה. כמה צביעות יש בממשל הזה, שלא חסך מאיתנו את חיצי הביקורת שלו, ואשר אירח את ועידת “דרבן השניה” בשנה שעברה, בהשתתפות הדיקטטור האנטישמי אחמדינג’אד, שכמובן התקבל בידי נשיא שוויץ, הנס רודולף מרץ.
המשטר כבר מבוהל מקדאפי, שהכריז על ג’יהאד נגד שוויץ בגלל ההצבעה, עד שהמימשל נכנע לדרישות לוב, והתנצל שוב ושוב. אלה הן האליטות הישנות והמנוונות במדינה ובאירופה, הנחרדות מן האיסור, והמקוות שבית המשפט האירופי לזכויות האדם יפסול את התוצאה השוויצרית הדמוקרטית. גם האליטות האלה יודעות שהברירה בפני האירופים היא כדלקמן: או לבלום את התפשטות האסלאם באירופה, ובכך להיות מואשמים בעולם כגזענים, או להיכחד. מובן שהממשל השוויצרי התנצל, כמו גם בפרשות אחרות, כמו בנו של קדאפי, חניבעל, שנעצר עם אשתו במלון בשוויץ, באשמה שהתעללו במשרתיהם, בהצלפות חגורה על גבם. הבן ואשתו נעצרו, אך בלחץ הלובים הם כמובן שוחררו, תוך ששוייץ, כרגיל, מתנצלת. אלה האליטות והשמאל האירופי, שקיוו שאם יקריבו את ישראל, ינצלו מצפורני הדמוגרפיה המוסלמית. אז זהו, שאין שום קשר.
גם לא צריכה להפתיע כוונת המוסלמים במדינה להשתלט יום אחד על הכל, ואכן הקהילות המוסלמיות במדינה קפצו על תוצאת משאל העם כמוצאות שלל רב. “זו מדינה גזענית, לא-דמוקרטית, מדינת אפרטהייד כמו דרום אפריקה. מדינה שנטשה את זכויות האדם”, מיהרו לציין בעולם הערבי (הציטוט הוא של חיזבאללה) ובקרב מוסלמים בשוויץ, על המדינה שהעניקה להם בסך הכל מקלט.
“על מה מדובר כאן? זו צביעות, מדובר רק על ארבעה מינרטים במדינה, והחמישי בדרך”, התלונן האימאם של ג’נבה, יוסף אבראהים. ובאמת, מה המשמעות של הצריחים במסגדים בנוף של שוויץ, אם לא עדות להיות האסלאם הדת השניה במדינה, דת הגמונית, הדורשת את מקומה בהנהגה השוויצרית, ולמעשה את סוף דרכה של הציביליזציה המערבית.
המוסלמים כמעט גמרו לחסל כל נוכחות לא- מוסלמית במזרח התיכון, להוציא ישראל, ועכשיו רבים מהם עולים צפונה. כאשר אנחנו חוטפים גינויים במדינות כמו שוויץ, בהרבה מובנים זו כבר החלטה מוסלמית, או כזו המתחשבת במוסלמים.
וכך, אולמות ומוסכים הופכים בשוויץ למיסגדים, המדינה משנה את פניה, אך החיים הופכים לבלתי נסבלים. ככל שבעולם המוסלמי הזעם כלפי שוויץ גובר, כך מוציאים מוסלמים את הכספים השמורים בבנקים של מדינה זו, וממילא החסיון הבנקאי המפורסם כבר כמעט לא קיים, בלחץ ארצות הברית. נתוניה של שוויץ גרועים מאוד, עם יחס חוב חיצוני לתמ”ג של 422%, לעומת 60% של ישראל, ו-94% של ארצות הברית (ככל שהמספר קטן יותר, המצב הכלכלי טוב יותר). המצב הכלכלי במדינה הולך ומאיים, המתח גובר, הפחד ההדדי משתלט, מנוון ומשתק.
פעם היו אומרים שלבנון היא שוויץ של המזרח התיכון. ובכן, מתקרב הרגע בו נגיד ששוויץ היא לבנון של אירופה. מדינה יפה, הררית ומושלגת, עם מורשת של מאות שנות אלימות, ו-עם מלחמת דת בין נוצרים למוסלמים.
ומי יושב בהר הקסמים השוויצרי? בניה המנוונים והשחפניים של אירופה של סוף המאה התשע עשרה, שאינם מסוגלים להחליט; שאינם מסוגלים לצאת מהכישוף הסופני, אך הרומנטי, שהוטל עליהם: האנס קסטורפ, צעיר ההולך לבקר את בן דודו בסנטוריום הנורא אך המקסים, ונדבק בשחפת בעצמו. הוא העתיד של אירופה, שחלה בעצמו, כעתיד אבוד. גברת שושה המסתורית, ודמויות אינטלקטואליות כמו האיטלקי סטמבריני חובב תרבות יוון ורומי או נפטא, ממוצא יהודי וכעור, שמאמין בסיגוף הנפש והגוף, עד שהוא מתאבד. כל יושביו של הבית – חולים, גופנית ונפשית, חיים בין הכשפים המוזרים של הסנטוריום. בסוף הספר קסטורפ נשלח למלחמת העולם הראשונה, שבה הוא נעלם.
באחד הפרקים נכנס לסנטוריום פלא טכנולוגי: הגרמופון, ויושבי המעון החולים מאזינים מהופנטים לנגינת המוזיקאים הגדולים של אז, כשהגרמופון רק מעמיק את הכישוף הסופני. לפנינו הקלטה נדירה ומרגשת, משנת 1903 של הכנר הנודע של המאה ה-19, יוזף יואכים (1831-1907). ריקוד הונגרי מס’ 1, של בראהמס (1833-1897), יצירה שנכתבה בתקופת עלילת הר הקסמים, ובימי חייו של יואכים.
עיצמו את העינים, דמיינו שחזרתם למאה ה-19, והאזינו למוזיקת הגרמופון המכשפת. דמיינו לרגע, שאתם מביטים על הר הקסמים … אהמ, או שבעצם לא צריך לדמיין.
עוד חומרים של ד”ר גיא בכור, תגובות ופורומים בדף קוראי ג’יפלאנט בפייסבוק. כולם מוזמנים להצטרף.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, יש להירשם לשירות המאמרים בתשלום, Gplanet Prime. קוראים את כל המאמרים בתשלום שכבר פורסמו, וממשיכים לחודש, לחצי שנה, או לשנה-במחיר מבצע. ניתן להירשם – כ א ן.
◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המנוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.
◄אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, כאן למטה.
◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כאן.
◄לכתבה הראשונה בסידרה, על אי המטמון, ובריטניה המתאסלמת במהירות
