כאשר הייתי בגיל עשרה, אהבתי לקרוא כל מה שאפשר על ידיד הציונות והאדם הנדיר הזה, צ'ארלס אורד וינגייט: להיות אינדיבידואל, לצאת נגד המוסכמות ולא משנה "מה יגידו", ולא לפחד. הוא היה מבחינתי מודל לחיקוי אישי לאורך שנים רבות. במקרים רבים אני הוגה בו, כיצד הוא היה נוהג. והנה, הארכיון האישי שלו הגיע סוף-סוף הביתה, אל הספרייה הלאומית בירושלים, וגם מבחינתי האישית, זו סגירת מעגל משמחת.
לא עוד גולה בניו-יורק או במחסן פרטי בלונדון, אלא כאן, בלב ההיסטוריה היהודית: זה לא סתם אוסף
עליך להיות מחובר כדי לצפות בתוכן זה
עליך להיות מחובר כדי לצפות בתוכן זה
