זיכרונות דהויים מן האימפריה: אז למה הרוסים מחבקים את אסד?

[face-book-like]    

מאת ד”ר גיא בכור

איך ניתן להסביר את התעקשותה של רוסיה לגונן על קלגסיו של אסד? רוסיה מונעת כל דיון באו”ם על סוריה, מונעת גינוי, ובוודאי תבלום כל פעולה צבאית נגד המשטר האכזרי בדמשק. היא גם בולמת כל דיון על תוכנית הגרעין הסורית שחוסלה בידי ישראל, ועד היום היא מתייחסת לאסד כאל “חבר”. לתופעה המפליאה הזו, שמבודדת את מוסקווה בעולם, יש שתי סיבות עיקריות, אחת פיזית ואחת באה מתחום הנפש.

הסיבה הראשונה היא העובדה שסוריה נותרה בעלת הברית היחידה של רוסיה במזרח התיכון, היחידה שאפשרה לרוסיה להקים נמל ימי מתקדם בעיר החוף טרטוס, שבלעדיו הצי הרוסי לא יוכל להגיע עוד אל הים התיכון.
השירות שנותן בשאר אלאסד לרוסים הוא עצום, שכן מדינות אחרות סרבו לארח באופן קבוע את ספינות הצי הרוסי בים התיכון. בעוד האוקראינים גובים מן הרוסים 93 מליון דולר בשנה, עבור השימוש בנמל סווסטופול, הסורים לא גובים אגורה. בתמורה הם מקבלים חיפוי טילים רוסי בשטחם, ומי שידאג להם. על פי דיווחים בינלאומיים שוהים כיום בסוריה לא פחות מ- 2,000 יועצים צבאיים רוסיים, המאמנים ומשדרגים את הצבא הסורי. כך קיווה אסד לגונן על משטרו באמצעות המטריה הצבאית הרוסית, שעכשיו מתבררת כחסרת כל ערך מול אזרחים.

הנה הוא, נמל טרטוס, בצילום לוויני של Earth Google. רציפים מודרניים וחדישים, המסוגלים לתמוך בצי הרוסי, המגיע מן הים השחור. אין כמעט קשר בין העיר הסורית העתיקה, לבין הנמל המודרני, המופקע לצרכי הרוסים. זו טריטוריה רוסית בתוך סוריה.

הרוסים והסורים שמרו על מידה רבה של חשאיות בכל הנוגע לנמל הצבאי האדיר שהקימו בטרטוס, עד שב- 16 באוגוסט של השנה שעברה אירע דבר מוזר.

דייגים טורקיים מצאו גופת אדם בשלבי ריקבון במימי הים התיכון, במחוז אלכסנדרטה (“התאי”, בשם הטורקי), שבקרבת הגבול הסורי. רק ב- 2 בספטמבר נודע כי מדובר בלא פחות מאשר גנראל יורי איבאנוב, בן 52, סגן ראש שירות המודיעין והריגול הצבאי של רוסיה, Glavnoye Razvedyvatelnoye Upravlenie(GRU). מדובר בגוף הביון המדווח ישירות למטכ”ל הרוסי ולקרמלין, ואיבאנוב היה מפעיל מרגלים, וראש אגף המבצעים בארגון. האם הוא נרצח?

אדם כזה מסתובב עם שומרי ראש 24 שעות ביממה. היכן הם היו, כאשר “טבע”? מתברר כי איבאנוב שהה באותו מתקן צבאי אדיר שהרוסים הקימו בנמל טרטוס הסורי, אם כי נטען שהיה בפגרת מנוחה בעיר הסורית לטקיה, בירת מחוז העלווים, שגם שם יש לצי הרוסי מוצא ימי, קטן יותר.

כלי תקשורת בעולם מיהרו להפנות אצבע מאשימה כלפי “המוסד” הישראלי, כיוון שאם היה זה חיסול, זה היה חיסול נקי ומקצועי מאוד. מדוע המוסד? משום שישראל מודאגת, כך נטען בעולם, מן המתקן הימי האדיר שהקימו הרוסים בטרטוס, שאמור להיות מוכן לחלוטין ב- 2012. זהו הנמל היחיד של הרוסים בים התיכון, ואכן, הצי הרוסי כבר מגיע שוב מן הים השחור אל הים התיכון, עוגן ומטעין את עצמו בטרטוס. בישראל חוששים, כך לפי פרסומים זרים, שמבסיס טרטוס מפעילים הרוסים ציתות מתוחכם, המכסה את שטחי האימונים של ישראל ושל מדינות נוספות, וכן מעקב אלקטרוני. במיוחד הם מתעניינים בבסיסי שיגור טילים של ישראל לחופי הים. ספינות הדגל של הצי הרוסי מן הים האדם כבר עוגנות כמעשה שיגרה בנמל טרטוס, למשל נושאת המטוסים “אדמירל קזניצוב”, או נושאת הטילים הגרעינית “איוואן הגדול”.

האם חיסול של מרגל רוסי, בכיר ככל שיהיה, היה אמור לעצור את התוכניות הרוסיות הקריטיות, להשיג נמל ימי קבוע לצי שלהם? ספק רב. ולכן לא היה הרבה הגיון להאשים את ישראל בפרשה. קצה חוט אחר הוא שאיבאנוב חוסל בידי הצ’צ’נים, שכן הוא עמד מאחורי שורת חיסולים בבכירים צ’צ’ניים, למשל סלימח’אן ירדרביטוב, שחוסל בקטר בשנת 2004. ואגב, יכול להיות שהוא סתם השתכר, וטבע.

וכיצד הגיבה ארצות הברית להתעצמות הרוסית המחודשת הזו באיזור כה רגיש כמו הים התיכון? ארצות הברית של אובמה פשוט לא הגיבה. עם אחד הממשלים הרשלניים, האמריקנים איפשרו לרוסים לעשות כמעט ככל העולה על רוחם, מבלי לשלם מחיר.

ועכשיו, אנחנו יכולים להבין איזו מכה זו לרוסים שהאימפריה המחודשת שבנו בסוריה תיעלם או תתפוגג. במערכת של מלחמת אחים שבה נמצאת כבר סוריה, או משטר עתידי אחר, ספק אם סוריה תמשיך ותתמוך בנמל המוצא היחיד של הרוסים בים התיכון.
אבוי.

“יש לנו דרך ארוכה ללכת,

התעודד חייל, ראה!

סימלי הגדוד כבר מונפים בעוז,

והמפקדים קדימה”.

“קדימה צעד” הרוסי. פעם הצבא האדום, שבמקהלה שלו אנחנו חוזים, וכיום הצבא הרוסי, עם רצון להגדיל את מרחב הפעולה הרוסי, גם כדי להתמודד עם האסלאם הקיצוני. לקיים איתו סוג של דו-שיח, אך גם להרתיע אותו. האם הפעלתנות הרוסית נובעת מעודף גאווה וביטחון? לא, היא נובעת דווקא מחשש. “בית רוסיה” מתפורר והולך. השיר הוא משנת 1954 (מתוך הסרט Maxime Perepelitsa). רומנטיקה סובייטית, שאיננה עוד.
 

אך האם רק נמל טרטוס, יהיה חשוב ככל שיהיה, הוא המניע את הרוסים לתמוך ברודן העריץ אסד, שהעולם כולו בז לו עכשיו? לא רק. זו ההיאחזות הפתטית בעבר, אילו הזיכרונות הכואבים מן האימפריה הצבאית הסובייטית האדירה, שפעם היתה לרוסים במזרח התיכון. מלוב ועד סוריה, ממצרים ועד תימן, מאפריקה השחורה ועד אלג’יריה, עם יבגני פרימאקוב הגדול (שאמו, אגב, היתה יהודיה), המפקח על האימפריה המזרח תיכונית, וכל זה איננו קיים עוד.

נשארה רק סוריה של אסד.

(צילום בבושקה: אימאג’בנק/גטי אימג’)

רוסיה היא מעצמה מתפרקת, שקשה לה להודות שאינה רלבנטית עוד במערכת הבינלאומית. עם תל”ג לנפש של 12,280 דולר (“האקונומיסט”, נתוני דצמבר 2010) שבלי הנפט היה בכלל מתרסק, (בישראל מעל 30,000 לנפש, בלי משאבי טבע), ועם ילודה שלילית מדאיגה. אוכלוסיית רוסיה מתמעטת ב- 700 אלף איש כל שנה, בשל הפער השלילי בין הילודה לתמותה. יש במדינה אינפלציה של 8%, אלימות קשה, עוני ונחשלות באיזורים רבים, מערכת מימשלית שבעולם קובעים שהיא מושחתת, חוסר רלבנטיות לעולם ההיי-טק, אוכלוסיה מוסלמית שמתרחבת במהירות ויוצרת חיכוך עם הרוב (27 מליון מוסלמים ברוסיה, דהיינו 19%, נתוני 2006. הערכה כיום: כבר מעל 20%), טרור מוסלמי אכזרי שמרים את הראש מידי פעם ופוגע בתיירות, ודכדוך לאומי.

לפני כמה חודשים, עם תחילת הסחרור המזרח תיכוני  יצא לי להתראיין לכמה ערוצי טלוויזיה רוסיים בולטים וכן לכתב עת פוליטי חשוב במוסקווה. הסברתי שם שאסור לרוסיה להמשיך ולהישען על אסד, קדאפי, חיזבאללה וחמאס, משום שאלה יחלפו, ורוסיה תישאר מחוץ למזרח התיכון. עתידה של רוסיה נמצא בקשר עם ישראל, הצעתי, ההיי-טק שלנו, הטכנולוגיה שרוסיה נזקקת לה באופן נואש, היזמות הישראלית, ואנחנו מצידנו נשמח להדק את הקשר עם רוסיה. אך הם לא הגיבו. ובכן, עדיין לא מאוחר מידי. שנארח את הצי הרוסי בחיפה?

אז עכשיו, נשארים עם הזיכרונות.

יש לנו דרך ארוכה ללכת,

התעודד חייל, ראה!