שכם היתה עיר עברית, ותשוב להיות עיר עברית, וכך נראה היום החרמון המושלג מהר עיבל, שכם, כמעט 1,000 מ’ גובה, זווית שאינה מוכרת לישראלים רבים. 

אלה המקומות החשובים ביותר לשיבת ציון שלנו: בהר עיבל כרת יהושוע בן נון ברית חדשה עם אלוהים עם השיבה לארץ; בעמק דותן הסמוך נמכר יוסף בידי אחיו; ובקרבת מקום הוא גם נקבר, לאחר שעצמותיו הועלו בידי אחיו ממצרים. 

בעיר שכם הערבית (השניה בגודלה באוטונומיה) יש בסך הכל 170,00 תושבים, כולל כל “מחנות הפליטים” שם, כך שהאוכלוסיה אינה רבה (במסגרת המצאת מיליוני התושבים הערבים באוטונומיה, שלא היו ולא נבראו). יש מקום לחזק מאוד את האוכלוסיה היהודית באיזור שכם, בעיקר בידי עולים חדשים, ולהביא לרוב יהודי באיזור. עמק דותן הסמוך, פורח בהתיישבות חדשה, לאחר שנים של קיפאון. ואם המדינה מתעניינת בנושאים אחרים, אז על גופים ציבוריים לטפל בכך. ‘זה הבית, זו המולדת’ (Hic domus, haec patria est). 

החרמון הנגלה מזכיר את הסיור המפורסם בגולן, על הגבול הסורי, משנת 2015. מה למדנו ממנו?