כצפוי בחבל ארץ מוכה זה, “הפסקת האש” בין הצאר לסולטן מתבקעת אל תוך עצמה, והסיור הטורקי-רוסי המשותף, לאורך כביש M4 לא מתקיים, כי המורדים הסונים חוסמים את הכביש, ואף פוצצו אותו (מה שהיה פעם גשר בכביש הזה, מאתמול).
המתח הוא עצום, שכן איראן מזרימה לשם מיליציות שלה, וכך גם הטורקים, שמכניסים כוחות אדירים, כולל שריון כבד. הפיצוץ נראה כבלתי נמנע, ואלה יהיו הקרבות הקשים ביותר בעשור האחרון, עם שלושה מיליון אזרחים סונים שתקועים באמצע.
ובינתיים, מרססים את האבא, חאפז אלאסד, באחת המפקדות של צבא בשאר, הבן. זו הצגה, כאילו המשטר מתכונן לנגע קורונה, שכבר הגיע לשם, עם חולים ראשונים. הביטו ב”מפקדה” הזו, כאילו היא צולמה לפני 50 שנים. על מיחשוב אין מה לדבר שם, זה עוד לא הומצא.
הדגל הוא לא דגל העם המומצא, אלא דגל מפלגת הבעת’. העם המומצא לקח אותו משם, ואפילו בזה הוא העתיק:
