[face-book-like]
מאת ד”ר גיא בכור
בעוד ג’בהת אלנוסרה (אלקאעדה) משתלטת על כמעט כל השטח שמול רמת הגולן שלנו, ודאעש פורץ לתוך שטח לבנון מצפון, לאחר שהכריז שלשום על “פתיחת המלחמה לשחרור מחוז לבנון, וצירופו למדינה האסלאמית”, הדבר האחרון שחיזבאללה צריך זה עימות איתנו.
שני האויבים הקיומיים שלו, הארגונים הסוניים, אלקאעדה ודאעש, מכתרים אותו ממזרח ומדרום, והראש שלו עמוק שם. המגדירים של המזרח התיכון השתנו, והם אינם עוד ערבים נגד ישראל אלא סונים נגד שיעים.
לכן התדהמה של חיזבאללה היתה רבה, כאשר חוסלו בכיריו ב- 18 בינואר ב”מזרעת אלאמל”, שבשטח חטיבה 90 של אסד. זהו השטח האחרון שנותר בידי המשטר הסורי, ושם מתרכזים לוחמי חיזבאללה. שם הקים חיזבאללה מפקדה. מה הם עושים שם? הם החליטו להגן על האיזור הזה בכל מחיר, משום שאם ג’בהת אלנוסרה יחצו אותו, הם יוכלו להמשיך צפונה לעבר מאחזי השיעים וחיזבאללה בבקעת הלבנון, להמשיך מערבה לאיזורי השיעים של דרום לבנון, או לפנות מזרחה לעבר דמשק. אותנו הלחיצה העובדה שמאות לוחמים של חיזבאללה מתרכזים ליד הגבול שלנו בגולן, מקום שהם לא היו בו קודם, אך גם לוחמי ג’בהת אלנוסרה לא היו שם קודם. חיזבאללה חשב שאנחנו מבינים את המצוקה הקיומית שלו, ואת העובדה שהוא בסך הכל נתן לנו שנים של שקט, ולכן נוצרה אי ההבנה. מזרעת אלאמל נמצאת מול מוצב החרמון שלנו, וחיזבאללה אפילו לא ניסה להסתיר את מעשיו.
במילים אחרות, מלחמת העדות האדירה הרבה יותר חשובה מבחינתן מאשר אנחנו, ומבחינת הסונים והשיעים גם יחד אנחנו האויב הפחות מאיים. אז למה חיזבאללה הגיב נקודתית בהר דב? משום שהפך ללעג בשבוע האחרון בעולם הערבי, הכיצד הוא מאיים, אך לא מגיב. אם לא היה מגיב בצורה כלשהי גם היתה זו הוכחה שהוא כל כך שקוע בבוץ הסורי, עד שנטש את העניין הישראלי.
מאמר מפורט ומפתיע של מה שמתרחש מאחורי הקלעים, כולל מפה בלעדית, שעושה סדר בנתונים, וסרטוני וידאו על הקרבות, מופיע היום לחברי מועדון ג’יפלאנט פריים. כי “ידע הוא כוח” (Ipsa scientia potestas est).
לנוכח השתנות המצב המהירה בגבולות, רצוי שיהיה אפיק הידברות עם חיזבאללה, כדי שמסרים מרגיעים יוכלו לעבור, כולל הסכמים שקטים של אי התקפה. אין זה הופך אותנו, כמובן, לתומכי חיזבאללה, כשם שאין אנו, כמובן, תומכי ג’בהת אלנוסרה ואלקאעדה. חיזבאללה גם כך חושד שיש לנו הסכם אי התקפה שקט עם ג’בהת אלנוסרה.
העידן של ההרגשה הטובה: ביום שאחרי ההפצצה הישראלית בדמשק
דאעש מתפרץ לתוך לבנון, וכובש 4-5% משטח לבנון, דיווחים מ- 29-30 לינואר 2015. עבור השיעים וחיזבאללה זה איום קיומי.
עלינו להבהיר לכל הצדדים שאין לנו עניין במלחמת העולם ביניהם, בכל זאת, אנחנו לא סונים ולא שיעים, וכי אם הם רוצים להרוג זה את זה, אין זה עניינה של ישראל. היא לא תתערב לטובת מי מהם. ולכן, גם בנוגע לשטח הלחימה של חיזבאללה באיזור חטיבה 90, אל לישראל להתערב, זהו גורלם של הסונים והשיעים, בתנאי שאיש מהם לא יעז להפר את הריבונות שלנו. אז למה אנחנו מפריעים להם? איך היה נפוליון נוהג לומר: אני לעולם לא מפריע לאויבים שלי לתלות את עצמם.
סוד האושר הלאומי שלנו
(פורסם בידיעות אחרונות, 29.1.15)
מי שעדיין לא הצטרפו למועדון ג’יפלאנט בפייסבוק, מוזמנים כאן:
