מאת ד”ר גיא בכור
1. בניגוד למדינות אירופאיות אחרות, נורווגיה היא מדינה עם אוכלוסיה מקורית זעירה של פחות מחמישה מליון איש. ולכן בעיית הזרים קריטית שם הרבה יותר. אך כמה מוסלמים כבר גרים במדינה הצפונית הזו, באופן חוקי ולא חוקי? הערכה שמופיעה כבר כמה שנים בתקשורת היא של 150 אלף, אך מצאתי גם הערכות של חצי מליון מוסלמים, כלומר בין 3-10%, וזה די מדהים, שאין נתונים ברורים. אך בעצם זה גם מובן, לא רוצים לדעת. לפי הדמוגרפיה הקיימת, נורווגיה תהיה מוסלמית בשנת 2045.
2. נושא ההגירה המוסלמית אסור בדיבור במדינה, למרות שמנהיגת מפלגת האופוזיציה הראשית, “מפלגת הקידמה” הימנית, סיב ינסן, הפכה את הנושא הזה למרכז מערכת הבחירות שניהלה בשנת 2009. הטענה המרכזית שלה היא שהמוסלמים נוהרים לנורווגיה כדי להשתלט עליה. היא הרבתה להציג את נתוני הפשיעה שזינקו במדינה, רובה בידי מוסלמים, שהפכו את אונס הנשים המקומיות לכמעט שיטה, תוך שהם מבלבלים בין מתירנות למותר. כיוון שבנורווגיה אין כלל “בעייה” מוסלמית, מכונים האנסים בתקשורת המדינה – “לא מערביים”. “אסלאמיזציה זוחלת”, קראה לכך ינסן.
אלא שמול האופוזיציה הזו ניצבת קואליציית השמאל הקשה ביותר באירופה כולה: קואליציית “אדום-ירוק”, בין מפלגת העבודה השמאלית לבין המפלגות הירוקות העוד יותר שמאליות. מדובר בקואליציה אנטי-ישראלית, ובמפלגת העבודה חברים מוסלמים רבים. ראש הממשלה הנוכחי הוא ממפלגת העבודה, ועל פי הודעתו בנורווגיה “אין בעיית אסלאם קיצוני”, ו”המוסלמים אינם בעיה”. מפלגת העבודה השלטת בולמת כל חקיקה נגד ההגירה המזורזת, ונמנעת לאשר הגבלה על מיכסות מבקשי מקלט מדיני. פינלד ודנמרק, למשל, כבר קיצצו את המכסה מ- 1,000 מאושרי מקלט מדיני בחודש למאה, אך לא בנורווגיה. חלק גדול מן המפלגות בנורווגיה אף הפכו את מפלגת הקידמה הימנית למוקצית בשל עיסוקה בהגירה. הם הכריזו שאין לכונן איתה קואליציה.
3. מפלגת העבודה השלטת היא תופעה היסטורית בנורווגיה. המדינה עשירה, באופן גורף האזרחים מרוצים, והם בחרו במפלגה הזו רוב הזמן מאז הוקמה המפלגה בשנת 1887. היא השלטון, והיא הממשלה. נכון שבשנים האחרונות היא כבר נזקקת לקואליציה, אך זו קואליצית שמאל המתאימה לה. המוסלמים נוהרים למפלגה הזו, וחלק מן הנערים שנרצחו על האי היו מוסלמים או מהגרים אחרים. מדובר על צעירי מפלגת העבודה, שזמן קצר לפני שנרצחו דרשו בדיוניהם באי הרצח, להטיל חרם מלא על ישראל, וכמובן לתמוך במדינת פלסטין באו”ם. שנאתם לישראל תהומית, וזה הדור הבא של המפלגה. הרוצח מחק באכזריות את דור העתיד שלה – במודע.
4. אסלאמיזציה זוחלת? עד לאחרונה הסכימה מפלגת השלטון ששוטרות יורשו לחבוש כיסוי ראש מוסלמי במשטרת נורווגיה, כדי להפוך אותה ליותר “ידידותית” לקבוצות המוסלמיות האלימות המטילות טרור על האזרחים, אך בעקבות רעש ציבורי גדול, האישור נפל. יו”ר מפלגת הקידמה פרסמה רשימה של דרישות מוסלמיות, שמפלגת השלטון מתכוונת לאשר, למשל אוכל “חלאל” במתכונת מוסלמית בבתי הכלא (אחוזים גבוהים מן האסירים הם מוסלמים), הפרדה בין בנים לבנות בבתי הספר הממלכתיים בזמן שיעורי התעמלות (בסקנדינביה המתירנית!) וכמובן הצקות לישראל. ממשלת העבודה בנורווגיה הודיעה שלא תאשר עוד ניסויי צוללות שישראל אמורה לקבל, בתוך מימיה, כפי שהיה בעבר. הממשלה מתלבטת האם למשוך את השקעותיה בישראל, למרות שאילו השקעות מוצלחות. המוסלמים הרבים במפלגה מושכים אותה ליותר עויינות כלפי ישראל, למרות שאין זה אינטרס של המדינה.
5. בינתיים המהגרים ממשיכים לנהור אל המדינה. התחושה הזו, שגבולות נורווגיה פרוצים, וכי ארצם נגזלת מהם, אופיינית לצעירים רבים במדינה, שמתקשים לקבל את האוטומאטיות בה בוחרים הוריהם במפלגת העבודה הקבועה. הרוצח בסוף השבוע היה נורווגי טיפוסי, בעוד שהנרצחים הם בחלקם מוסלמים ומהגרים אחרים. השנאה בקרב ציבורים גדולים כלפי מפלגת העבודה היא גדולה, וזה מה שעשה הרוצח: הוא העמיד מכונית תופת מול בניין ראש הממשלה, מעוזה של מפלגת העבודה, והלך לחסל באופן מצמרר את הדור הצעיר שלה. הוא בחר בעונש הנורא ביותר כלפי הורי הדור הזה.
תמונה: אימאג’בנק/גטי אימג’
6. הרוצח, אנדרס ברינג ברייויק, היה חבר במפלגת הקידמה עד שנת 2006, אז פרש לכיוון ארגונים ימניים עוד יותר, בטענה שהמפלגה אינה רדיקלית מספיק בנושא הגירת המוסלמים. הרצח שלו משקף תחושה של איום קיומי מצד נורווגים לא מעטים. הם סבורים שמפלגת העבודה מקריבה את הדור הצעיר של המדינה לאיסלאמיזציה. מה שהוא עשה זה להקריב את הדור הצעיר של בכירי המפלגה הזו. מחריד, מצמרר, אך זה מה שקרה.
7. הפעם זה לא ויכוח בין האירופים המקוריים לבין המהגרים, אלא ויכוח פנים-נורווגי, כיצד להתייחס אל המהגרים המוסלמים. אנדרס ומפלגת הקידמה רוצים לסכור את השערים, מפלגת העבודה פותחת אותם כמעט לרווחה. הרצח היה קריאת תיגר על הפוליטיקלי קורקט שהשתלט על הפוליטיקה הנורווגית כמו גם האירופית. זו היתה אמירה. כיוון שהימין רק הולך ומתחזק ככל שדרישות המהגרים, שבינתיים התאזרחו, גוברות, קיים סיכוי שהימין יעלה לשלטון, ויבצע מהפך במדינה, אך יש עוד זמן לכך. אם כך יקרה, נורווגיה תשנה לחלוטין את גישתה כלפי ישראל.
8. אלא שהרצח עורר בנורווגיה זעזוע ופלצות, מובן מאליו, ולכן קשה לדעת בשלב הזה האם הרצח ההמוני הזה מחזק את הימין או דווקא את השמאל, ויש עוד זמן עד הבחירות. בכל מקרה המדינה נראית עלובה מאוד לאור תפקודה, או שמא נאמר חוסר תפקודה, בפרשה. המשטרה תפקדה באופן שלומיאלי, המימשל פעל בבלבול. הוא גם אינו יודע כיצד להתייחס אל הרוצח ההמוני, שכנראה מבקש לעבור לשלב הבא של תוכניתו השטנית, להפוך את משפטו למשפט ראווה נגד ההגירה ומה שהוא רואה כ”חיסולה של נורווגיה”. מובן שהפוליטיקלי קורקט במדינה נמשך, ואין שום דיבור על מה שבאמת קורה במדינה.
9. עיתונאים השוו את הרצח הנורא הזה למעשי רצח ללא הבחנה בארצות הברית או במקומות אחרים, אך זה כלל לא המצב. זה היה כאן רצח ממוקד באכזריות קרה: הוא פונה כלפי העבר וכלפי העתיד. הוא בא להעניש את הפוליטיקאים של מפלגת העבודה, ברצח ילדיהם, שכן חלק מן הנערים הנרצחים הם בני בכירי המפלגה. והוא בא לחסל את דור ההמשך של מפלגה, היושבת על הפוליטיקה הלאומית יותר ממאה שנים. כמעט מאה בני דור ההמשך נקטלו. בקור רוח מקפיא, וידא הרוצח שלא יישאר איש, שלא תהיה מנהיגות עתידית למפלגה אותה הוא כה שונא. כך הרוצח קיווה להשיג מעכשיו גם הרתעה, וכמובן דעת קהל למטרותיו. קשה לחשוב על הקצנה כה חמורה בפוליטיקה של המדינה, ולכן הנורווגים כה המומים. הם היו מעדיפים שהרוצח יהיה מאלקאעדה, זה הרי מטלטל פחות.
◄למאמר הראשון בסידרה: אי המטמון והמספרים הסודיים של בריטניה
◄למאמר השני בסידרה: על הר הקסמים וצריחי מסגדים
◄למאמר השלישי בסידרה: את פאריז לקחת אותי בזרועותייך. על המהפכה הצרפתית
◄למאמר הרביעי בסידרה: על “החיים הטובים” ועל היבשת שאיבדה את האופטימיות
10. נורווגיה, כמו אירופה כולה, מתוארת כמדינה שלווה, מדינת זכויות האדם, תומכי פלסטינים נאורים, אך האכזריות של יושביה, כלפי ישראל וכלפי עצמם עולה על כל מקום אחר. מעטפת “זכויות האדם” והרוגע כוזבת, כשמתחתיה מבעבעות שנאה ואלימות, שהגיחו עכשיו לרגע. זה היה קטל פוליטי בסגנון אירופה של ימי הביניים, זו היתה הוצאה להורג של שכבת מנהיגות שלימה. מלחמה מוחלטת ללא רחמים. וכאשר האלימות הכוללת תפרוץ באירופה, וזה כבר לא רחוק, מרחץ הדמים יהיה נורא. זה לא חייב להיות נוצרים-מוסלמים, כפי שלמדנו היום, זה גם יכול להיות בין האירופים המקוריים לבין עצמם, ולכן הפחד האירופי גדול.
אין בסיפור הזה מנצחים או מנוצחים, צודקים יותר או פחות. רק שלב נוסף בהדרדרות האיטית של אירופה לעבר האימה.
