[face-book-like]
מאת ד”ר גיא בכור
רבים באירופה מבינים שתמיכה במדינה “פלסטינית”, למרות שזו בכלל לא קיימת, ואין לה גם שום חיות, משמעה הרס מדינת היהודים, היא מדינת ישראל. ולכן העלאת הנושא בפרלמנטים במדינות שונות משמעותה כפולה: אנטישמיות ואיסלאמיזציה. אין לה שום קשר ל”פלסטינים”.
כן, כאשר קורבנות של השואה עדיין חיים, ורוב מדינות אירופה בכלל לא קיימו בירור הכיצד זה סייעו להשמדת היהודים ביבשת, שוב מרימה מפלצת האנטישמיות את ראשה באופן ממוסד. לא רק במאורות אפילות של גזענות, או בסלונים מסוגננים של שמאל ארסי, אלא בפרלמנטים, ובכך חוזרת אירופה הממסדית לשנות השלושים והארבעים של המאה הקודמת. אין בושה יותר גדולה מזו ליבשת המתחסדת, המרבה לדבר על “זכויות אדם”, אך את אלה של היהודים שלה שוב שכחה. היא, הבוחנת אחרים לפי מצב זכויות האדם שלהם, מתעלמת ממה שמתרחש אצלה בבית. מבחינת התקשורת האירופית זה נושא שעדיין לא מדברים עליו, ובחלק מן המקרים המשטרה המקומית גם לא מעוניינת בכלל לטפל ולהגן. היהודים מרגישים מופקרים.
יש לזמן להבהרה את שגריר “האיחוד האירופי” (זה שכל היום רואה רק “פלסטינים”) לאחר כל התקפה כזו על יהודים או על ישראל, ולדרוש ממנו לנקוט צעדים. לאיחוד יש שרה חוץ חדשה, הגיע הזמן שתתחיל לטפל בבעיה, לפני שאירופה שוב תישאר ללא יהודים, וההיסטוריה תבוא חשבון עם שניהם. להתעסק עם פלסטינים זה יפה, אך האזרחים שלהם באירופה קודמים לכל. זה גם יפה להקים אנדרטאות לזכר השואה, כאן לא צריך שום אומץ. אך מה עם האנטישמיות של עכשיו? האנטישמיות החדשה גם נפגשת עם זו הישנה, ואנדרטאות לזיכרון השואה, ובתי עלמין של יהודים, מחוללים כעניין יומיומי.
אך זו גם איסלאמיזציה. הכלל הוא: ככל שמדינה מסובכת יותר עם המהגרים המוסלמים שלה, כך ההזיה של מדינת “פלסטין” גוברת בה. זה כמעט מדד. לא במקרה מדובר בשוודיה כמוליכה. זו מדינה שאחוז המוסלמים בה מגיע כבר לכעשרה אחוזים, והוא מזנק באחוז לפחות כל שנה. ישנן מדינות אחראיות שמבינות שמדובר בהזיה מסוכנת, והן שמות לכך גבולות, אך יש מדינות שמעוניינות לקנות את השקט בתחומן. רק לפני שנתים אירעו התפרעויות המוניות בשטוקהולם בידי מהגרים מוסלמים, והשקט חזר במחיר כניעה לדרישות המתמרדים. זו הסיבה מדוע יהודי צרפת כבר עולים לישראל באופן המוני. הם מבינים שבצרפת אין להם עוד עתיד.
לקרוא ברצף את המאמרים המרתקים של ד”ר גיא בכור על אירופה שבסכנה
ולכן, טוב שיידע כל אזרח אירופי מה משמעות האיום הזה ששמו “מדינת פלסטין”. נכון, הוא מכוון נגד ישראל והיהודים, ולאירופה מומחיות בכך לאורך אלף שנים לפחות של ביזוי היהודים, השפלתם, גירושם והמתתם, אך האיום הזה מופנה הפעם גם כלפיו. זהו נייר הלקמוס, המדד, שהר הגעש הזה שמכונה אירופה מתקרב להתפרצות.
כמה מוזרה היא ההיסטוריה: בשנות הארבעים לא היה ליהודים האומללים באירופה לאן ללכת, שכן מדינתם, מדינת ישראל, עדיין לא קמה. כיום רק ליהודים של אירופה יש לאן ללכת, למדינתם, היא מדינת ישראל, שתקלוט אותם בחיבוק. אבל לאן יילכו שאר האירופים, כאשר הר הגעש יתפרץ?
(פורסם בידיעות אחרונות, 9.11.14)
