מאת ד”ר גיא בכור
תמ”ג (תוצר מקומי גולמי, GDP, לנפש) נחשב כערך מנייה של מדינה. מדובר על התוצר של אותה מדינה לחָלֵק למספר התושבים.
ישראל ממשיכה לצמוח במהירות בדירוג העולמי של תמ”ג לנפש.בעשור האחרון ישראל יותר מהכפילה את התוצר שלה לנפש, הישג בעל משמעות אדירה, בהתחשב בעובדה שהיו לנו בעשור הזה שלוש מלחמות: אנתיפאדה, שגרמה לנו לנזק בינלאומי כבד (2000-2004), מלחמת לבנון (2006) ומלחמת עזה (2008). השנה, בהמשך המגמה של השנה שעברה, מתבסס התמ”ג לנפש של ישראל מעל לרף של 30,000 דולר לנפש, והוא עומד על 31,520 דולר לעומת 29,410 לפני שנה. כל הנתונים במאמר הזה לקוחים מן השנתון של ה”אקונומיסט” הבריטי (לשנת 2012), שיצא זה עתה, וג’יפלאנט עיבד וניתח אותם באופן שלא נמצא באקונומיסט.
כל הגרפים במאמר הזה, על נתוניהם, בוצעו בידי ג’יפלאנט.
עם הנתון הזה, שאינו כולל עדיין את הגז, ואשר אמור להיכנס למדדים בעוד כשנתיים-שלוש, מתבססת ישראל כמדינה עשירה, יותר עשירה מחלק גדול ממדינות אירופה. הגרף המרתק הראשון משווה את התמ”ג לנפש בישראל לזה של בריטניה הגדולה.
אנו רואים שבתחילת העשור הזה היחס הוא כמעט כפול, בין בריטניה לישראל. באמצע העשור בריטניה אפילו בורחת למעלה מישראל, השרויה במשבר האנתיפאדה, והיחס עולה. השנים 2006-2007 הן שנים כלכליות טובות לשתי המדינות, אלא שבריטניה משלמת מחיר כבד על המשבר העולמי של 2008, והכלכלה שלה צונחת. נכון להיום מתקרבת ישראל לתמ”ג לנפש הבריטי, העומד על 39,770 דולר.
אחד הפרמטרים שבולמים את הזינוק הישראלי עוד יותר הוא גידול מואץ באוכלוסיה, כמובן באופן יחסי, בין 150-200 אלף תושבים חדשים כל שנה, רובם מילודה מקומית ולא מעלייה. חלק מן האוכלוסיות האלה אינו יצרני, בעיקר גברים חרדים ונשים ערביות, דבר שמרסן גם הוא את התוצר בישראל. אם ישראל רוצה להמשיך ולזנק, ולא לדשדש, אוכלוסיות אלה חייבות להכנס הרבה יותר לשוק העבודה בארץ.
נתונים אירופאיים נוספים לדצמבר 2011: התמ”ג של ספרד עומד על 33,180 דולר, של רוסיה 13,650 דולר, של איטליה 36,100, של צרפת 42,930, אך של יוון (קריסה נמשכת כבר כמה שנים) 17,710, של טורקיה 9,760, ופורטוגל 21,370. מנגד מדינות צפוניות יותר באירופה זינקו השנה, בין הייתר משום שהאוכלוסיה שלהן אינה עולה. למשל שוודיה עם 60,130$, ונורווגיה עם הנפט שלה, העומדת על שיא עולמי של 96,940.
ישראל היא המדינה היחידה מבין כל אלה, שאין לה (עדיין) אוצרות טבע, כך שמרבית התמ”ג הוא פרי עמל של אישי ויוזמה. עוד הערה: בעוד ישראל סופרת תושבים, ולכן גם את ערביי מזרח ירושלים, בבריטניה סופרים אזרחים. אם היו מוסיפים עוד מליוני מהגרים בלתי חוקיים או בלתי רושמים, המספרים הבריטיים היו צונחים. כך גם במדינות אירופה אחרות.
אנחנו אוהבים להשוות את עצמנו, ובצדק, למדינות מערב אירופה. ההשוואה של ישראל אל המדינות השכנות לנו, מעלה תמונה עגומה של השכנות הערביות. הן לא מצליחות להעלות את התמ”ג לנפש בצורה משמעותית משתי סיבות: התוצר מתקשה לעלות, והילודה משמעותית. במדינות שבהן אחוז הילודה אינו כה גבוה, כמו למשל לבנון או ירדן, בהחלט רואים עלייה. אך אין זה אומר שהתוצר עצמו צמח משמעותית. יחסי מונה ומכנה, תוצר מול אוכלוסיה השתנו.
נכון הוא שמצרים או ירדן העלו את התוצר שלהם לנפש בשנים האחרונות, דבר שאולי תרם לתסיסה, שכן רמת החיים עלתה, וכך גם הזמן הפנוי למרדנות, אך עדיין מדובר במספרים שוליים לעומת ישראל או אירופה. בעצם, התמ”ג לנפש בכל המדינות השכנות לישראל אינו מגיע ביחד לזה הישראלי.
בגרף הבא ניתן לראות את קצב העליה של המדד במדינות ישראל ושכנותיה לאורך העשור האחרון. ניתן להבחין שמדובר בעשורים אבודים מבחינת השכנות הערביות, שהיו יכולות להגיע להרבה יותר.
המדד הבא מעניין. הוא מראה את גידול האוכלוסיה בישראל, בקו עלייה תמידי, לעומת ירדן, שסבלה בראשית העשור מהגירה מואצת החוצה (בעיקר הפלסטינים שברחו לשם מכווית בשנות התשעים, ואחר כך היגרו שוב למערב) עם התייצבות בהמשך. ישראל מובילה עכשיו במספר התושבים שלה על ירדן, שהילודה בה, כמו גם אצל ערביי ישראל או הפלסטינים נמצאת בקו ירידה.
זוהי סיבה חשובה מדוע התוצר לנפש בירדן עולה, שכן קצב הריבוי הטבעי ירד מאוד לעומת מדדים של שנות התשעים או השמונים. במשפחה ירדנית בדואית או פלסטינית לפני דור מספר הילדים היה 6-9 לעומת 3-4 כיום.
לבנון מדשדשת, שכן הילודה הנוצרית, אבל גם הסונית והשיעית בירידה. ניתן לראות בבירור שבמחצית העשור, אולי בגלל המצב הבטחוני ומלחמת לבנון, אוכלוסיית לבנון ירדה, ואחר כך שבה להתייצב, אם כי בשנים האחרונות היא אינה עולה ואינה יורדת. משמעות הדבר שההגירה מלבנון החוצה נמשכת כל הזמן, והיא מנוטרלת בילודה הטבעית, בערך 50 אלף לכל כיוון.
לפני שתמשיכו בקריאת המאמר: האם תמליצו על המאמר, ועל מועדון קוראי ג’יפלאנט, על-גבי הפרופילים שלכם בפייסבוק? למי שהמילה “אהבתי” או “like” מודגשת אצלו, מוזמן ללחוץ עליה, ולהצטרף בכך אל המועדון הפייסבוקי המרשים הזה.
בשנה הבאה (2012) ישראל תגיע לשמונה מליון תושבים, דבר שיחייב אותה להתאמץ עוד יותר להגדיל את התוצר, כדי לשמור על עלייה נמשכת של התוצר לנפש. אך אם הילודה בלבנון עומדת, והתוצר עולה במעט, הדבר ניכר היטב ביחס התוצר לנפש, שחצה השנה בלבנון את קו ה- 10,000 דולר, הישג עצום במדינה ערבית (10,880 דולר).
הגרף הבא מראה גם את הסנקציות על איראן. זוהי מדינה עצומה, עם 76.8 מליון תושבים, ותוצר של 540 מליארדי דולר, ולכן רק 7,040$ תמ”ג לנפש. הגרף הזה משווה את אחוז הצמיחה של ישראל ושל איראן בעשור האחרון, וכאן רואים בבירור שהצמיחה האיראנית השנה היא הנמוכה ביותר מזה עשור, פרי הסנקציות, שמתחילות להשפיע. בעצם הצמיחה האיראנית יורדת כבר עשור שלם, אך עכשיו זה מואץ.
אם המגמה הזו תימשך גם בשנה הקרובה, האזרחים יתחילו לחוש בעוצמה את המשבר הכלכלי. כל האינדיקציות מראות שכך אכן יקרה. עוד נתון: האינפלציה באיראן עומדת על 16.5%, מה שאומר שהמשטר כבר מדפיס שטרות כדי שהתמודד עם המשבר הכלכלי והבידוד.
שתי מדינות שיצאו או נמצאות במשבר, לוב ועיראק, זוכות לקצב עלייה מרשים בתמ”ג לנפש, משום ששתיהן עשירות בנפט: עיראק עם אחוז עלייה בתמ”ג של 10.9 (אך רק 4,550 דולר לנפש) ולוב עם אחוז זינוק בתוצר של 13.6 ועם תוצר לנפש של 10,940 דולר. בעוד השבטים נלחמו בקדאפי, הנפט המשיך לזרום רוב השנה, והעשיר את המדינה.
כדי שנבין את תופעת ההגירה המואצת ממדינות אפריקאיות לישראל די אם נבחין בתוצר שלהן לנפש. אריתראה וסודאן אינן מופיעות בנתוני האקונומיסט, שכן אין אלה מדינות חשובות כלכלית, אך די אם נבחין בקניה (מדינה עשירה יחסית) עם 810 דולרים לנפש בלבד, זימבבווה עם 180 דולר (!) או אתיופיה עם 390 דולרים לשנה. ויחד עם זאת, קצב הצמיחה של מדינות אלה מואץ בשנים האחרונות: אתיופיה עם 8%, או ניגריה עם 6.6%. אתיופיה מדאיגה את מצרים, משום שאם כלכלתה של זו תמשיך לזנק, ישאבו האתיופים יותר ממי הנילוס, על חשבון זרימת הנהר בהמשכו, כלומר במצרים. מבחינת המצרים מדובר בקיום, כך הם רואים זאת, עד כדי נכונות למלחמה.
ועוד מילה על ישראל: האם מחאת האוהלים שנראתה בקיץ הועילה לכלכלה הישראלית? התשובה היא שלילית. האקונומיסט בשנתון שלו מוסיף באופן כללי המלצות ואזהרות חשובות למשקיעים הבינלאומיים. ביחס לישראל הוא מעלה שתי אזהרות: הראשונה בשל “מחאה על שורה של בעיות פנים”, והשנייה חוסר היציבות של השכנות הערביות. כל אזהרה כזו מורידה את הרצון להשקיע בישראל, וחבל. ויחד עם זאת מפנה האקונומיסט, באופן נדיר יש לציין, לכוחה הטכנולוגי של ישראל, כאשר הוא מכתיר כאירוע בינלאומי חשוב את ועידת הננוטכנולוגיה (השלישית), שתיערך בתל אביב בחודש מרץ השנה. צריך לזכור: הערה של אקונומיסט היא המלצה שאין מקלים בה ראש, עבור משקיעים זרים רבים בעולם.
לסיכום, זו היתה שנה כלכלית טובה נוספת לישראל, ושנה של עלייה מתונה בעולם הערבי סביבנו. לא היתה שם קריסה בשל “האביב הערבי”, וגם זה משהו. איש אינו יודע כיצד תיראה הכלכלה הערבית מעכשיו, כאשר שלטון אסלאמי הולך ומחליף את המשטרים הלאומיים. מדינות אלה עצמן אינן יודעות מה צופן להן העתיד: האם הן תשלמנה את מחיר הלהט האסלאמי? את השפעת המשטרים האסלאמיים החדשים בתוניסיה, מרוקו, לוב וכנראה גם מצרים, ואולי כך יקרה במדינות ערביות נוספות, נבחן בסיכום של השנה הבאה.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת.
ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.
◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.
◄אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, בדף הזה, למטה.
◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כ א ן.
