לאחר שש שנות מאסר ועינויים בכלא בשאר אלאסד, שוחרר אתמול (לרגל הרמדאן) “הצעיר” (הסוני) עבד אלחמיד אלחאג’ עלי, ואתם רואים לבד איך שש שנים בכלא של בשאר אלאסד הן כמו 60 שנה. הוא מתקשה לעמוד על רגליו. למה שחררו אותו? למען יראו, וייראו. הוא מח’ירבת רזאלה, ליד דרעא, לא רחוק מגבולנו. 

מצד שני, הוא יצא בחיים, וזה בכלל לא מובן מאליו. לחשוב איך “סיפרו” לנו על “האסירים” אצלנו מהעם המומצא, והיו תמימים אצלנו שגם האמינו לכזבים. או ‘הרשימה הערבית המשותפת’, שראשיה תומכים בהתלהבות במשטרו של בשאר אלאסד, והם מדברים על “דמוקרטיה”. מי שתומך ברשימה הזו צריך להתבייש. 

פתאום, הסכסוכים הפוליטיים הקטנוניים שלנו מקבלים פרופורציה. 

ואיפה כנופיות “זכויות האדם”? פה לא שוברים שתיקה? אלה לא בצלם? פה הן לא זוכרות כלום, כלום. בשאר הרג בעינויים עשרות אלפי אסירים פוליטיים במהלך העשור האחרון (במסגרת מליון ההרוגים), ועוד ידו נטויה. עכשיו עם הקורונה, עוד אלפים יחוסלו שם: