פרשה חדשה, בתקופה סוערת: לפי הדיווח בעיתוני סוף השבוע אל-אחבאר וא-ספיר נעצר בביירות ביום חמישי אדם בשם דניאל מוסא שרון, בעל אזרחות כפולה גרמנית וישראלית. שרון נעצר בעקבות חקירת רצח אזרח לבנוני, והוא הכחיש כי הוא קשור לענייני ריגול. האיש ביקר בשנתיים האחרונות בלבנון לא פחות מ- 11 פעמים. אין פרטים מעבר למה שפורסם בתקשורת הלבנונית, אך צריך להיות שוטה כדי לעסוק בריגול עם השם דניאל “שרון”, ולהיות מזוהה גם כישראלי.
הצטבר כבר נסיון כאשר “פרשיות ריגול” ישראלי לכאורה מתרחשות מול ממשלות ערביות. מול ממשלות ולא מול ארגונים כמו חיזבאללה.
רק להזכיר את פרשיות סוחר הרהיטים משוק הפשפשים דוד אוביץ (1992) והמכונאי איש הטקסטיל עזאם עזאם (1996) מול הממשלה בקאהיר; ערבים-ישראלים, שהואשמו בירדן במכירת קרקעות ובסיוע לאינטרסים ישראלים; וכעת מול ממשלת פואד סניורה בלבנון. בכל המקרים לא היה לאותם ישראלים שום קשר לריגול, אך מה לעשות זו מתחילה להיות נורמה בעולם הערבי: ביקורי ישראלים הם כה נדירים, עד שהחשד האוטומאטי הוא שהם עוסקים בריגול, אלא אם מוכח ההיפך. זו גם דרך טובה להרתיע ישראלים מלהגיע בעתיד. הדבר נכון במיוחד בלבנון, לאחר שנים של שלטון סורי על המדינה. מאז תום מלחמת האזרחים, כל קשר לישראל נחשב שם כבגידה.
הנסיון מלמד כמה כללי ברזל, אם מעונינים שהישראלי (התורן) ישתחרר:
- ברגע שהפרשה מגיעה לתקשורת הערבית, העסק מסתבך. הממשלות הערביות נחשדות כמשת”פיות של ישראל, כמי שאינן שומרות על האינטרס הלאומי, וכדי להוכיח את ההיפך, אותו ישראלי נתקע במעצר ואף יותר מזה, לתקופה ארוכה.
- אם כן, האינטרס של אותו ישראלי ושל משפחתו הוא להביא לשחרור מהיר, בטרם נחשף הדבר בתקשורת, והופך לעניין לאומי. ללבנון קשרים מצויינים עם ממשלת גרמניה, ולכן יש לכך סיכוי טוב.
מעצר ישראלי בחשד לריגול הוא חומר מצוין להסתה ולשימוש של הגורמים האנטי ישראליים, גורמים דתיים, לאומניים ואחרים. אין לי ספק שסוריה וחיזבאללה כבר יעשו מטעמים מן הפרשה האחרונה, בעיקר סוריה, שכבר טענה כי חיסול חבר הפרלמנט הלבנוני אנטואן ראנם נעשה על ידי ישראל!
- העובדה שכלי התקשורת בארץ מתייחסים לנושא בכותרות ראשיות מחשיד עוד יותר בעולם הערבי, וגורם נזק גדול לאותו עצור, שכן אם אין הוא “מרגל”, למה שהתקשורת הישראלית תעסוק בו בכזו אינטנסיביות? כך קורה שבישראל דואגים לכאורה לשלומו של החטוף, אך בפועל גורמים לו נזק מוחשי.
- הפרשה האחרונה היא הדלפה, לשני עיתונים, אחד מהם פרו-סורי במובהק והוא א-ספיר. אין ספק שיש כאן כוונה לעשות הון פוליטי מן הפרשה.
מה תעשה ממשלת פואד סניורה? יתכן ויש כאן כוונה להביך אותה מצד אוייבייה הרבים, אך אין גם להוציא מכלל אפשרות שאנשי הממשלה הזו הם שהדליפו את דבר המעצר בעצמם. הדבר מעניק להם הילה פטריוטית, כמי ששומרים על בטחון הלאומי הלבנוני. כמי ששומרים ומיומנים יותר מחיזבאללה, בשמירה על איזור הדאחיה ועל הביטחון. הדבר מעניק להם לגיטימציית ייתר לפעילותם בדרום לבנון. בשנה שעברה פרסמו דוברים ממשלתיים בביירות את מעצר כ-20 “סוכנים ישראלים”,לפני המלחמה ואחריה, לאחר מערכה שניהלו כדי לחשוף אותם, כך שהצבא והמשטרה הלבנונים “מאומנים” בלכידת “סוכנים ישראלים”. פרשיית ריגול ישראלית-לכאורה היא נכס. אפשר לעשות בה שימוש רב.
אנו נמצאים בתקופה שאינה יציבה, המלווה בזעזועים קשים בלבנון, בסוריה, באיראן, בעיראק, ברשות הפלסטינית, ואיפה לא. בתקופה כזו של חשדנות, גם פרשיות פליליות, לעיתים תמוהות, מתנפחות לממדים גדולים, לאומיים, פטריוטיים, והדבר עלול לקרות גם כאן. כיוון שממשלת סניורה מקורבת מאוד לגרמנים, טיפול מהיר ושקט היה מונע את ההתנפחות הזו, אך, יתכן וזה כבר מאוחר מידי. זה הגיע לתקשורת, וגלגל האוויר החם, הפרשנויות, השמועות, ההמצאות, ההסתה וטענות השווא, מתחיל להתגלגל. כבר היינו בסיפור הזה כל כך הרבה פעמים, והנה הוא חוזר על עצמו שוב.
