מאת ד”ר גיא בכור
לפעמים אני סתם כועס על עצמי, על שאני עורך ביני לבין עצמי את המבחנים האלה. אך כאשר אני בוחן ארגון, חברה, או קבוצה של אנשים, ככה ביני לבין עצמי, אני תמיד שואל: מה הבטן הרכה שלהם? כלומר, מהי החוליה, שאם היא תיעלם מסיבה כלשהי, הכל יקרוס. עם השנים תרגלתי זאת שוב ושוב. ובכן, אני חייב לבשר לכם שאין ארגון ללא בטן רכה, השאלה היא רק איך מוצאים אותה. לשם כך חייבים ללמוד את המיבנה של כל ארגון, הפסיכולוגיה של האנשים, ושם, בבטן הרכה, צריך להכות, אם רוצים להכריע את המבנה כולו. אבל בתרגולת הזו יש גם הרבה חיוב, שכן אם מוצאים את הבטן הרכה, אפשר לחסן ולחזק אותה, ולשם כך קם Gplanet, כסוג של חוסן חברתי ולאומי, על רקע זעקות החולשה והנרפות הנשמעים בחברה שלנו מכל עבר, בעיקר מכיוון התקשורת.
המלחמות בהיסטוריה האנושית מלאות במקרים שבהם מצא צד אחד את הבטן הרכה של היריב והיכה, למשל קורטז היה מסוגל לכבוש בקלות את מקסיקו, משום שהוא תפס בשבי את הקיסר האצטקי מונטזומה (1520). הוא היה במרכז, וסביבו התנהלה ממלכת האצטקים, וכשהקיסר נעלם, הכל קרס. או נפוליאון, שחשב לכבוש את מוסקווה, וכך להכניע את הרוסים (1812), אלא שהבטן הרכה שלהם היתה דווקא הצאר, שישב בסנט פטרסבורג ולא במוסקווה, והמשיך את המלחמה נגד נפוליאון בייתר שאת.
זה באמת מטריד: איך קרה שנפוליאון הגאון תקף את מוסקווה ולא את סנט פטרסבורג? הוא טעה בזיהוי הבטן הרכה, והתוצאה היתה נוראה. כאן, מתוך הסרט הרוסי “מלחמה ושלום” (1967), שנעשה על פי הרומן של טולסטוי, העוסק בכיבוש רוסיה בידי נפוליאון: הקרב על מוסקווה.
בטן רכה? זה גם יכול להיות אנחנו. נסראללה איבחן את הבטן הרכה של ישראל בצורת האזרחים שלה (“קורי העכביש”), ולכן תקף את האזרחים בטילים. קודם לכן עשה זאת חמאס עם פיגועי ההתאבדות שלו. היום האזרחים מחוסנים יותר, והאוייב ניזוק הרבה יותר מאשר הנזק שהוא גרם לישראל, ולכן האוייב תוקף בטן רכה אחרת שלנו, הלגיטימיות הבינלאומית של ישראל. בדרך הבינלאומית הזו הוא רוצה לחסל את ישראל, כשהוא מסתתר מאחורי מוסדות העולם. כן, בטן רכה יכולה להיות הרבה יותר מורכבת משחושבים. נסראללה בסך הכל חיקה את גנראל גיאפ, כשבמלחמת וייטנאם הוא זיהה באופן גאוני את הבטן הרכה של הדמוקרטיה האמריקנית בצורת התמיכה הציבורית במלחמה. תמונות הזוועה מן המלחמה הביאו את התקשורת והאליטה האמריקנית להתנער ממנה, ובכך היא הוכרעה. אי אפשר היה לנצח בה עוד. בכך השתמש גיאפ הוייטנאמי באמנים האמריקנים, בעיתונאים ובאקדמאים, למען מטרותיו, והוא הצליח.
שורה ארוכה של סרטי קולנוע שנוצרו בשנות השבעים והשמונים בארצות הברית על מלחמת וויטנאם, “שיער”, “אפוקליפסה עכשיו”, “פלאטון”, ועד “פול מטל ג’קט” הנורא של הבמאי סטנלי קובריק, הפכו את הצבא האמריקני למרושע, למטופש, לחסר לגיטמציה, כמעט כמו שמנסים להתייחס היום לצה”ל. התייחסתי לכך כבר במאמר קודם.
מה יכול להיות יותר תמים ואמריקני ממצעד הילדים של מיקי מאוס בדיסנילנד? אבל אצל סטנלי קובריק ב”פול מטאל ג’קט” שרים את השיר של מיקי מאוס החיילים האמריקנים בוויטנאם, חיילי הלילה השחור, לאחר שהרסו ושרפו הכל מסביב. זה כבר לא מצעד מיקי מאוס החביב, זה מצעד קלגסי המוות, וזוהי הלעגה של הערכים האמריקניים הבסיסיים ביותר. הסרט הזה נעשה בשם האמנות, הליברליות והדמוקרטיה, אך אתם רואים את הבטן הרכה, למי שיודע לנצל אותה בציניות. מיהו שליח הרוע? החיילים בסרט, או מי שיצר את הסרט? בכל מקרה, האמריקנים הם כבר לא תמימים, הם הרעים בסיפור, למשל בסרט הטעון “אוואטאר”, או “סופר הצללים” הנורא של רומן פולנסקי. האליטה האמריקנית לא מוכנה לקבל עוד שהצבא האמריקני ישתתף במלחמות.
אבל מהי הבטן הרכה של האיראנים, ואיך אנחנו יכולים להשתמש בה? אין ספק שמרד האזרחים נגד הח’ומייניסטים, הוא הבטן הרכה, אך לכך אנחנו והמערב לא יכולים להגיע, בינתים. באיראן יש הרבה יותר מבטן רכה אחת. נשארו הסנקציות, והן מלחיצות מאוד את המשטר האיראני המבוהל. עכשיו, כדי להפנות את תשומת הלב ממנו עצמו, הוא רוצה לשלוח משט משלו לעזה, להצטרף לחגיגה הימית.
מנודי העולם ושונאי ישראל מצאו פטנט חדש: להביך את ישראל בכל פעם מן הים, הרי אין משטר ערבי שיבלום אותם בדרך, ולכן נשאר להם רק הים. אם ניתן להם לעבור, יכריזו על “ניצחון”; ואם ייהרגו אנשיהם, הרי שזה “ניצחון” עוד יותר גדול עבורם. כך הם מרוויחים את פופולאריות ההמונים, בסגנון האנטישמי ארדואן, ואולי הם הצליחו להביך וכך לשרוט עוד שריטה את ישראל, מה אתם יודעים. ועכשיו איראן, זו שמרבית העולם רואה בה מנודה כמו צפון קוריאה, רוצה להצטרף לחגיגה, אבל דווקא עם איראן המצב יותר קל מאשר עם מדינות אחרות.
רק באחרונה התקבלו ברוב גדול סנקציות בינלאומיות קשות על איראן (החלטה 1929), והגיע הזמן שישראל תשתמש בהן ובלגיטימיות העולמית. למה להילחם כל הזמן באו”ם, אם אפשר להשתמש בו? למה לא להפוך את האו”ם לבטן הקשה שלנו, במקום הרכה?
ס’ 15 לסנקציות החדשות קובע שאיראן נתונה מעכשיו למשטר חדש של פיקוח על מטענים חשודים, לאיתור ובלימת ההברחה לאיראן ומאיראן. מדינות העולם חייבות על-פי ההחלטה החדשה לבדוק כל כלי שיט בשטחן, החשוד כנושא מטען אסור – לרבות החרם על נשק קונוונציונלי, טילים, או רכיבים רגישים של גרעין ונשק אחר. המדינות אף נדרשות לשתף פעולה בפיקוח כזה גם במים בינלאומיים. אם כן, ספינות איראניות בדרכן לעזה בוודאי נחשדות בהברחת כלי נשק ואמצעי לחימה. ישראל צריכה לדרוש ממדינות, שהאניות יעברו בתחומן הימי, לעצור אותן לבדיקה, או שהיא עצמה תבדוק את הספינות החשודות במים הבינלאומיים, תוך דיווח על כך, או במים הטריטוריאליים שלה, ללא שום דיווח, זו חובתה על פי הסנקציות, לא רק זכותה, וזו חובת כל מדינה בעולם. איש לא יוכל להתנגד למה שמועצת הביטחון עצמה דורשת. כך תקבל פעולה ישראלית מימד חזק וחדש של לגיטימיות.
האיראנים עצמם כבר הודיעו שלא יסכימו שספינות שלהם ייעצרו לחיפושים, והזהירו שאם ספינה אחת שלהם תיעצר ברחבי העולם, הם יתחילו לבצע “חיפושים” משלהם באניות זרות, במימי המיפרץ הפרסי. במילים אחרות, נושא הספינות הוא הבטן הרכה שלהם. למה לא להכות אותם בבטן הרכה, ולסבך אותם עם העולם, כאשר הם חושבים שיכו את ישראל בבטנה, ויסבכו אותה עם העולם? האניות נגד ישראל? לא, האניות יהיו נגד איראן. כך נחבר בין המצוקה הימית של איראן למשט הימי שלהם נגדנו.
ממשלת ישראל צריכה להודיע כבר עכשיו, שכל ספינה איראנית לעזה חשודה בהברחת נשק ואמצעי לחימה, ולכן היא דורשת לעצור אותה מייד לחיפוש, וכל מדינות העולם חייבות לציית, על פי הוראת מועצת הביטחון. איראן מנסה לשלול לגיטימציה מישראל? הבה נשיג את התוצאה ההפוכה.
**
ויחד עם זאת, ברור שזהו פתרון נקודתי לספינות איראניות בלבד, ויש צורך בפתרון בינלאומי מקיף יותר. שמתם לב שהמהומה קמה דווקא בים? משום שהיום כל השכנות הערביות של ישראל מגוננות עליה, ברצותן יציבות, ואין זה משנה אם אלה שכנות של שלום כמו מצרים וירדן, או של עימות כמו חיזבאללה, חמאס או סוריה. הצדדים הערביים הם היום המשענת הבטוחה של ישראל. פעם בטן רכה, היום משענת. כיוון שאין שום משטר ערבי שישמור על גבולה המערבי של ישראל, כוח בינלאומי ימי הוא הכרח, וקל לארגן זאת. כבר כתבתי על כך במאמר קודם. הכוח יכול להקים שָאטל ימי מנמל יציאה מאובטח, בו ייבדקו כל המטענים לפני היציאה, והוא ישמור שהאניות יגיעו לעזה בבידוד מלא. מובן שדרך השאטל הזה יגיעו מטענים מורשים בלבד, ובני אדם יכנסו ויצאו דרך מצרים בלבד, ומצרים כבר פתחה את גבולה לעזה באורח קבע, כך שמצור לא קיים עוד.
חבל רק שממשלת ישראל אינה מבינה שמבחינתנו זו הזדמנות פז להתנתק באופן מוחלט מעזה, ובמקום זאת היא פותחת שוב את המעברים שלנו לעזה. במילים אחרות: מתחברת לעזה מחדש, במקום סוף סוף להתנתק. הופכת מחדש את עזה, לבטן הרכה שלנו.
◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המנוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המנוי הינו מנוי היכרות לחודש, לחצי שנה, או לשנה-במחיר מבצע. ניתן להירשם – כ א ן. אם לא תצטרפו למועדון, איך תדעו מה קורה סביב?
◄אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, כאן למטה.
◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כאן.
