קרבות עם נשק, מכות ויאוש היום, במאבק של נהגים על טיפות הדלק האחרונות שנותרו, במה שהיתה פעם מדינה, ואולי מעולם לא. המצב הולך ומידרדר, נגמר הכסף לדלקים, ולכן אין חשמל, והישות המושחתת הזו מואפלת מעכשיו. שער הלירה ממשיך להתרסק, נגיד הבנק המרכזי חשוד במעילת ענק, פקדונות החוסכים בבנקים הוקפאו וספק אם הכסף יוחזר, ומה שנשאר זה להגר, בערך כמו המצב בשטחי רשות רמאללה ועזה. שם, כמו פה, את אף אחד בעולם זה כבר לא מעניין, חוץ מאיראן, שמנסה להידחק ל”לבנון”, אך המשמעות תהיה מלחמת אזרחים.
היום ב”לבנון”, בתחנת דלק; וגם כאן, כמו בכל רחבי המרחב הערבי: אין נשים, אלה נעולות בבתים. הערבים בישראל צריכים להודות למדינתם כל יום מחדש, כולל הצדעה לדגל בבתי הספר, שהם חיים במדינה משגשגת, ששומרת עליהם מהגורל הזה:
המאמר החדש שלנו, אל תחמיצו:
נשארנו זרים למזרח התיכון, לא מבינים מה קורה סביבנו ומעכשיו גם בתוכנו. התשלום על כך יהיה יקר:

"המגדלור של מה שאבד": האם לבנון חזרה אל תקופת האבן, ומה עם חיזבאללה?
האם כל קללות העולם נחתו על המדינה הזו? זו קללת האמוניה, שהם ייעדו לנו, אך היא התהפכה. האם החרבת נמל ביירות והכמויות העצומות של הנפגעים, חיסלו סופית את "לבנון"? איך זה ישפיע על חיזבאללה? סרטונים רבים, פיירוז, ושתי תמונות בונוס נדירות: אני עומד בדיוק מעל מקום הפיצוץ בנמל ביירות (1982) ובפגישה לא ידועה.