ממשלת “דרום אפריקה” הקפיצה את מספר ההרוגים במלחמת האזרחים שם ל- 212, לאחר שהנתון הרשמי הקודם עמד על 117. מניחים שהמספר גדול בהרבה, שכן זו ממשלה שכבר לא שולטת על איזורים במדינה. היא לא מפעילה את הצבא, מחשש שיתפרק לשבטים השונים.
ההצתות המכוונות של מחסני מזון נמשכו גם הלילה (למעלה), מתוך כוונה לנתק את אספקת המזון למיליוני בני אדם מבוהלים, ואכן, יש כבר מחסור במזון בחנויות. הם מבוהלים, כי נלכדו בסיוט פרוגרסיבי שקרי, שעכשיו עולה באש, כמו “אוסלו” אצלנו.
וכמו ברודזיה, שחורים מנצלים עכשיו את ההזדמנות לגרש חוואים לבנים, שהקימו את דרום אפריקה, ולהשתלט על רכושם המופקר בידי הממשלה. הלבנים עזבו ברודזיה, שהיתה מדינה עשירה, וכיום זו “זימבבווה”, אחת המדינות העניות והנואשות בעולם. כבר עכשיו עוד ועוד לבנים מתחילים לארוז בדרום אפריקה, או מה שנשאר ממנה.
בוידאו: מכים חוואים לבנים, ולוקחים מכוניות שלהם:
ולמה “התקשורת” בישראל לא מתלהבת לדווח על זה, וב”תקשורת” בעולם מדווחים באטיות? כי “דרום אפריקה” היתה סמל להצלחה הפרוגרסיבית, של מעבר “מוצלח” משלטון לבן לשלטון “כל אזרחיה”, כפי שאצלנו יש אנשים מסוכנים שרוצים “מדינת כל אזרחיה”. הם קראו לישות אפריקאית זו “אומת הקשת”, וכמה מלל נשפך על ה”הצלחה” הגזענית. ואם זה קורס, מה זה אומר עליהם? ואתם, לעולם אל תהיו חלשים, או תפגינו חולשה, כי לכם יעשו גרוע יותר.
וכמה לבנים נותרו שם? וכמה יהודים מסכנים, שלא עלו בזמן? ולאן זה הולך? פעם הם רצו להשוות אותנו לדרום אפריקה? עכשיו אנחנו רוצים להשוות, ואיזה הבדל, במאמר החדש שלנו, הזוכה לעניין רב (כולל סרטונים מדהימים בלעדיים):
מתוך המאמר המיוחד הזה, עם קריסת ההזיות הפרוגרסיביות המסוכנות:
אפריקה הרומנטית של ה”קולוניאליזם”, של ילדותנו, של “מכרות המלך שלמה”, של לובנגולו מלך זולו, של זבובי הטסה טסה, כמה זה היה מהפנט (מתוך הסרט “זכרונות מאפריקה”, 1985, סרט שאני זוכר היטב מאז), אפריקה, שאינה קיימת עוד. “שחרור לאומי” שהסתיים בחורבן (כמו אצל “מדינות ערב”), יבשת קסומה, אנשים אכולים; דרום אפריקה, החזון והמציאות.
