מאת ד”ר גיא בכור
ראש הממשלה הנרגש ג’ים האקר (לוחץ על האינטרקום באצבע אחת, רועדת): אמ.. סר המפרי, כנס אלי בבקשה למשרד!
סר המפרי אפלבי, מזכ”ל הממשלה, נכנס בחיוכו הכנוע והמפורסם: האם קראת לי, אדוני ראש הממשלה?
אה, כן, כן, הרגע קיבלתי שיחת טלפון מהנשיא במצרים, הוא מאוד כועס על מה שמתרחש בעזה, מה.. מה אנחנו עו..שים עם זה?
האם קראת לי אדוני ראש הממשלה?
סר המפרי: נו, באמת.. נשיא מצרים, כמה עסקאות כבר סגרנו איתו.. הרי אתה יכול לענות לו בפשטות, שאם עזה כל כך חשובה לו, הוא יכול לפתוח את הגבול שלו עם עזה.
ראש הממשלה האקר: יש לו גבול עם עזה? אה.. כלומר, הוא שולט עליו? (מפשפש בערימת מפות שמונחת על שולחן, אך מניח אותה ביאוש).
סר המפרי: אדוני ראש הממשלה, ועוד איך, רק לפני כמה ימים הוא הרי פתח לרגע את המעבר ברפיח, כדי להכניס את עולי הרגל שחזרו ממכה. זוכר?
ראש הממשלה האקר: כן! כן, אני נזכר, כמה התרגזנו אז.. אני אמרתי ש..
סר המפרי: נו, אתה רואה, עכשיו זה משחק לרעתו, הוא הרי רוצה לזרוק את עזה עלינו. שכל האשמה תיפול עלינו. הוא לא יכול לפתוח כשבא לו, ולהגיד שאין לו קשר לעזה כשלא בא לו. ומשטר הפקחים שהיה שם ממילא כבר קרס לגמרי. זה היום שליט מצרים והפלסטינים. מצור? שיעביר להם הוא חשמל, מים, אוכל, דלק…
ראש הממשלה האקר: אז אנחנו באמת מטומטמים, שאנחנו לא מסבירים בכל מקום שלעזה גבול גם עם מצרים..
סר המפרי (בהכנעה): כן, אדוני ראש הממשלה.
ראש הממשלה האקר: תשמע גם אבו מאזן התקשר אלי, גם הוא כועס.. הוא אמר שאם…
סר המפרי: תסלח לי, אדוני, זה לא מה שידוע לי. משיחותיי עם מזכ”ל המינהלה שלו, אני יכול לומר לך שבממשל של אבו מאזן מאושרים, הרי אנחנו עושים עבורם את העבודה. חבל להם שצה”ל שלנו גם לא נכנס פנימה וניקה עבורם את השטח בעזה.
ראש הממשלה האקר: הוא מרוצה?? אז שוב אנחנו יוצאים מטומטמים לגמרי.. גם עובדים בשבילו וגם הם מגנים אותנו?
סר המפרי: (בצניעות מחוייכת) כן, אדוני ראש הממשלה.
ראש הממשלה האקר: טוב, אבל מדינות ערב רותחות מזעם. הן עומדות לדרוש כינוס דחוף של מועצת הביטחון.. מה, מה אנחנו עושים בעניין הזה? (מוזג לעצמו כוס מים, על סף התמוטטות עצבים).
סר המפרי: נו, באמת , אדוני ראש הממשלה. עוד לא למדת את המשחק? הרבה רעש כדי לחפות על העובדה שהן אינן עושות דבר. יש להן עניין שחמאס יחוסל. ובכל מקרה, חסל סדר מדינה פלסטינית מבחינתן. זו אמנות הדיפלומטיה המזרח תיכונית.
ראש הממשלה האקר: אז זאת הצגה באו”ם? … אמ.. בעצם זה לטובתנו?
סר המפרי: (במתק שפתיים) כן, אדוני ראש הממשלה.
ראש הממשלה האקר: ואלג’זירה, אלה משדרים על המצור בעזה מהבוקר עד הערב.. הם עוד יתסיסו פה את הכל.
סר המפרי: רייטינג. אל מול תחרות הולכת וגוברת הם הופכים את עזה לדגל שבו מנפנפת אלג’זירה. אין כמו להתסיס את המזרח התיכון, תזכור מה הם עשו עם מוחמד אלדורה. מזל שיש לנו את הערוץ הטלוויזיוני הבינלאומי שהקמנו בערבית, שיסביר את המצב. אתה רואה, יש לנו עוד כלים.
ראש הממשלה האקר: אממ.. סגרנו אותו.
סר המפרי: ביטלנו את הערוץ הלוויני, המזרח התיכוני שלנו, בערבית??
ראש הממשלה האקר: נו, מה לעשות? העברנו את הכסף לערוץ הראשון, אין להם הרי כסף לאלפי העובדים שלהם.
סר המפרי: אמ.. הצלחת להפתיע אותי עכשיו. טוב, נסתדר. מזל שיש לנו את הצוות הבינמשרדי להכנה לשעת משבר, כמו שכתבו לנו ב- Gplanet
אתה רואה (מחייך בסיפוק), אנחנו תמיד מאורגנים.
ראש הממשלה האקר: לא נעים לי …אבל הוא בכלל לא קם… (פניו מלבינים)…
סר המפרי: ושליחים לבירות העולם כדי להסביר את מה שאנחנו עושים? מהלך משולב באו”ם? שעת חירום במשרד החוץ?
ראש הממשלה האקר: אה, תראה, שרת החוץ עסוקה עכשיו עם אבו עלא במאחזים… יש תהליך שלום, אתה יודע.
סר המפרי: כן, שרת החוץ, אממ.. זה לא טוב.. (מקמט את מצחו בדאגה)… תהליך שלום.. (חושב).. רגע, אבל יש לי רעיון מצויין: עוד כמה ימים דו”ח וינוגרד! למי יהיה ראש להתעסק עם מה שקורה עכשיו בעזה! זאת ההסחה המושלמת! נסראללה יציל אותנו! ההסתבכות מלפני שנה וחצי תציל אותנו מההסתבכות עכשיו! ניצלנו!
ראש הממשלה האקר (קם בחיוך רחב): המפרי, המפרי, מה הייתי עושה בלעדיך? (מחבק אותו). כמו תמיד, אתה גאון!
סר המפרי: (מרכין את ראשו בענווה, כהרגלו, תוך שהוא מחייך אל המצלמה) כן, אדוני ראש הממשלה!
ומי קורא את העיתונים בבריטניה?
אני יודע מצויין מי קורא את העיתונים: ה”דיילי מירור” נקרא בידי אנשים שחושבים שהם מנהלים את המדינה;
ה”גרדיאן” נקרא בידי אנשים שחושבים שהם צריכים לנהל את המדינה;
ה”טיימס” נקרא בידי אנשים שבאמת מנהלים את המדינה;
ה”דיילי מייל” נקרא בידי הנשים של אלה שמנהלים את המדינה;
ה”פייננשל טיימס” נקרא בידי אנשים שקנו את המדינה;
ה”מורנינג סטאר” נקרא בידי אנשים שחושבים שהמדינה צריכה להישלט בידי מדינה אחרת (ברית המועצות);
וה”דיילי טלגראף” נקרא בידי אנשים שחושבים שזה כבר המצב.
ומי קורא את ה”סאן”?
את הסאן קוראים אלה, שלא אכפת להם מי ישלוט במדינה, העיקר שיהיו לה — גדולים.
