מאת ד”ר גיא בכור
תמוה וחמור שעניינים כה גורליים נידונים היום בסודיות מלאה בין ראש הממשלה אולמרט לבין היו”ר הפלסטיני אבו מאזן, ואיש אינו ידוע על כך אצלנו דבר, ובקושי מישהו מתעניין. זו אותה טקטיקה של אוסלו, שלא לדווח דבר, ואז לפוצץ את העניין המוגמר בתקשורת. להציג את הדברים כמוגמרים, ולפתוח תהליך בינלאומי שאין עליו עוד שליטה. ואולי זו עייפות החומר בישראל, עם קריסת כל האידאולוגיות, ובעייפות החומר לאף אחד כבר לא אכפת.
ובכן, אם הצד הישראלי אינו מעדכן אותנו בדבר, נלמד מן ההדלפות בצד הפלסטיני, והן חשובות.
ידוע בודאות, שישראל הגישה בימים האחרונים לאבו מאזן טיוטה אחת לפחות של “הסכם עקרונות” דרמטי, לפיו תוקם מדינה פלסטינית על בסיס גבולות יוני 1967, בצידה של “מדינה יהודית”. המדינה הפלסטינית תהיה מפורזת מנשק, ותכלול 6,250 קמ”ר, זהו השטח השווה לשטחי יו”ש ועזה. אלא שיתקיימו תיקוני גבול, כך שחלק הארי של ההתנחלויות יפורק, וירוכז באיזורי ביטחון מצומצמים, ובתמורה יקבלו הפלסטינים תחליף בשטח ישראל. לי לא ידוע מהו התחליף הזה. בין יו”ש לרצועת עזה יוקם מעבר, טיבו לא ברור עדיין, שיהיה בריבונות ישראלית ובניהול פלסטיני.
ישראל מוכנה לחלוקת ירושלים, כאשר השכונות הערביות יהיו בריבונות פלסטינית, והיהודיות בריבונות ישראלית, אם כי מוזכר איזשהו משטר ריבונות של איזורים “דתיים”, שטיבו עדיין לא ברור לי, במקומות הקדושים. כל צד יכיר בצרכים הדתיים של משנהו בירושלים.
נושא הפליטים אינו נזכר בטיוטה כלל, וזהו סלע המחלוקת הקשה ביותר, בין ישראל לפלסטינים. אבו מאזן אינו מוותר בעניין, ודורש את שיבת הפליטים, לפחות כעיקרון.
אבו מאזן ויועציו עברו על ההצעה הישראלית, והם אינם מרוצים (כמובן. הם הרי יודעים לנהל מו”מ. לעולם אין לפתוח בהצעה הסופית, כפי שעושה ישראל). עוד לפני הפרטים הודיע אבו מאזן כי הוא מתנגד לעצם רעיון הצהרת עקרונות, כפי שהיה באוסלו, שכן הנסיון מלמד, לדעתו, שהתועלת לצד הפלסטיני היא מילולית בלבד. שלשום אמר אבו מאזן בראיון טלפוני לטלוויזיה הפלסטינית כי “הצהרת עקרונות היא בזבוז זמן” וכי היא “חסרת תועלת”. מה שהצד הפלסטיני רוצה עכשיו הוא מסגרת פעולה ברורה, עם תאריכים ברורים: להקמת המדינה, לנסיגה הישראלית, לפירוק ההתנחלויות ולשיבת הפליטים.
הם יודעים שככל שחודש נובמבר מתקרב, מועד הועידה הבינלאומית, כך תהיה ישראל לחיצה יותר.
ככל שנתקרב לחודש נובמבר – כך יגבר הלחץ הדיפלומטי של הפלסטינים על ישראל. כבר היינו במשחק הזה.
בצד הפלסטיני, כמו בצד הישראלי, יש ספקנות רבה באשר ליכולת להגיע להסכם, בוודאי עם שני השותפים הצולעים, עבאס ואולמרט, וכאשר עבאס אינו שולט, לכל הדעות, על עזה. השר לשעבר וממקורביו של אבו מאזן, מוסטפא ברגותי, אמר אתמול: “מיפגש נובמבר יהיה אכזבה, שכן הוא בבחינת חתול בשק. איש אינו יודע מה יש בשק הזה, ומה ייצא ממנו. אין זו ועידה אלא מיפגש, שאליו לא הוזמנו כל הצדדים הערביים. ואלה שהוזמנו נתונים תחת לחץ אמריקני להכיר בישראל, לנרמל איתה את היחסים ולהילחם במה שהם קוראים ‘טרור’ “. לדבריו כל רעיון הועידה הוא מלכודת ישראלית, שלא ייצא ממנה דבר לצד הפלסטיני. סאאב עריכאת הוסיף מצידו כי בכל מקרה השיחות הרציניות נמשכות בין אבו מאזן לאולמרט.
*
מה אני למד מן הפרטים הראשוניים, אך הדי ברורים והחמורים האלה? שמה שקרה לפני שנה בלבנון ברמה הצבאית, קורה עכשיו ברמה המדינית. קבוצה של חובבנים, שלאיש בה אין ניסיון מול הפלסטינים (יש להניח שאהוד ברק ממודר מן המו”מ, אך גם הנסיון שלו איתם אומלל מאוד) או ניסיון מדיני בכלל, המנסה להגיע לפתרון דמיוני, כפי ששחרור השבויים לפני שנה היה בבחינת אילוזיה ידועה מראש. במשא ומתן הזה לא מתייעצים במומחים ולא בבעלי מקצוע בתחום, ולא לומדים מן הניסיון של קודמיהם. שם המשחק הוא מידור, אילתורים, שליפות וסינדול הממשלות הישראליות שעוד יבואו. הציבור אינו מודע למתרחש בחדרי החדרים, זה מוסתר ממנו, אלא שהציבור את התוצאה האומללה – יחוש עוד יחוש. כאז, כך היום.
ועוד נקודה.
לפני מספר שנים, בשיא האנתפיאדה, השתתפתי בתוכנית הרדיו הלילית ברשת ב’ “הערכת מצב“, כדרכי זה יותר מעשור. התוכנית התקיימה באולפני “קול ישראל” בירושלים.
אחד המרואיינים (בטלפון) היה אהוד אולמרט, כמדומני-עדיין ראש עיריית ירושלים. הצעתי לו את גישתי, כפי שהעליתי אותה גם כאן, שישראל צריכה להיפרד ממרבית שכונות מזרח ירושלים, על תושביהן, שממילא אמורים לחבור אל הישות הפלסטינית שתוקם. ואיך שהוא שטף אותי על הרעיון הזה… איך אני מעז בכלל לחשוב על דבר כזה?
אני חייב להודות שנפגעתי, ובדרך חזרה, הרהרתי בכך מרבית הדרך. נו, והיום אהוד אולמרט עקף אותי בדהרתו “לחלק” את ירושלים, ללא דיון ציבורי ובלי להיוועץ. האם הוא עדיין זוכר מה אמר אך לפני כמה שנים ספורות?
לעזור לאבו מאזן? שחרור אסירים?
מסודות המזרח התיכון: קסם האחוזים המתהפכים
אנא שילחו מאמר זה אל חבריכם. איך עושים זאת? בעזרת הכפתור “המלץ לחבר”, הנמצא כאן, למטה.
תגובות:
ד”ר בכור,
אכן שני השותפים למו”מ החשאי הם צולעים אלא שיש הבדל תהומי ביניהם. כל התחייבות של אבו מאזן תרשם “על הקרח” וערכה העתידי יהיה בהתאם. גם אם החמאס לא ישתלט בסופו של דבר על הגדה, הסיכוי שאבו מאזן או מישהו שימשיך את דרכו ישתלט בחזרה על עזה הוא אפסי. החמאס אינו מכיר בלגיטימיות של אבו מאזן לנהל מו”מ בשם העם הפלסטיני ולכן כל הסכמה של אבו מאזן לא תחייב את העם הפלסטיני. לעומת זאת אולמרט, גם אם צולע מבחינה פוליטית ואופק כהונתו כראש ממשלה מוגבל לבחירות הבאות עדיין מכהן כיום כראש ממשלה חוקי של מדינת ישראל וכל ויתור שלו ירשם בעולם כהתחייבות בלתי חוזרת של מדינת ישראל. ויתור כזה יסנדל כל ממשלה חוקית של ישראל בעתיד שלא תוכל להתעלם ממנה. קשה להשתחרר מן התחושה שאולמרט מהמר בעתידה של מדינת ישראל כקלף במשחק הפוליטי הפנימי בישראל למען טובתו האישית, וזו האשמה שאין קשה ממנה לכל פוליטיקאי בישראל, לא כל שכן לראש ממשלה ישראלי. אולמרט צריך להבהיר כאן ועכשיו לציבור הישראלי, לבני שיחו הפלסטינים ולכל העולם שכל הסכמה ישראלית במו”מ זה לא תהיה תקפה לפני שתובא למשאל עם או לפחות תזכה לרוב מוחלט בכנסת.
שלמה דורי
לגיא שלום.
אהוד אולמרט מנהל מו”מ עם אבו מאזן שהוא היו”ר הראשון של הפלסטינים שאיבד את הבכורה ליו”ר השני אימאעיל הנייה, גם אולמרט וגם אבו מאזן נמצאים במצוקה גדולה,כל אחד בתחומו ,אהוד אולמרט יודע כפי ששרון ידע שאם יספק איזה הסכם הבנות ,התנתקות,שלום וכו’ גם השמאל וגם העיתונות יניחו לו ובסתר ליבו חשב כנראה על כך שימחלו לו על כל חטאיו, יתכן שאהוד אולמרט שניצב כל יום מול טענות מפה ומשם החליט שבכל מקרה הוא יביא הסכם לישראל.אהוד אולמרט שהפקיר את הבטחון בשולחו את עמיר פרץ חסר הנסיון להיות שר הבטחון,מעוניין להביא הסכם עם הפלסטינים, אבל הבה ונבחן איזה פלסטינים אלו ,האם אלו הפלסטינים שחתמו על הסכמי אוסלו ההזויים וברחו לא מזמן למצרים ?בעת מסע הטיהור והכיבוש של תנועת החמאס ?
אלו שאפשרנו את בואם בעת ששמענו את תרועות השלום של נשיא המדינה שמעון פרס ? פירות השלום ותוך כדי זה ראינו לצער כולנו את מה שהוגדר לאחר מכן כקורבנות השלום על מנת שיפתחו בדף חדש לא רק למעננו אלא ובעיקר למענם.
אהוד אולמרט דוהר לכיוון שהספינולוגים שלו שלחו אותו ובדרכו לשם הוא אינו רואה ואינו רוצה לראות שם איש מלבדו, הבוקר התבשרנו שאביגדור ליברמן ישלח נציג מטעמו בכדי שיבחן את הסכם ההבנות שיביא לנו אולמרט !! אביגדור רוצה להגיע לבחירות נקי ולהראות שהוא עשה משהו. מבחינת אבו מאזן הוא הרי אינו יכול לחזור לעזה כי שם ישנה ממשלה אחרת שנבחרה ברוב של כ- 75 אחוז וכל ראשי המנגנון שלו כולם ברחו או התפטרו מתפקידם,אבו מאזן ממתין בכילון עיניים לשחרור האסיר מספר אחד של הפלסטינים ושמו מרואן אל ברגותי בכדי שיוכל להעביר לו את סמכויותיו.הוא מעודד בעיקר מהצהרותיהם של שרי ממשלת אולמרט שהתחילו במסע הכשרה של השרץ שאין סכנה בשחרורו !!
יאיר יחזקאל
לד”ר בכור,
תודה על המאמר ועל שהיערת אותי. לא ידעתי, וזה מדאיג. איפה הציבור? להתעורר!! רק כוכב נולד יש בראש של אנשים פה?
בני לוין
