מאת ד”ר גיא בכור
מלך ירדן, עבדאללה השני, יגיע לביקור בישראל, זעקו בסוף השבוע כותרות ראשיות בעיתונות הישראלית, והוא אף שוקל לנאום בכנסת. אהה.
מצטער, הידיעות הללו לא הגיוניות ולא אחראיות, אבל למי אכפת אצלנו. העיקר היתה כותרת ראשית. הממשלה הרויחה, שכן יש תחושת עשייה מדינית, והעיתון הרוויח. מדינת ישראל, כמו תמיד, הפסידה. מדוע?
ירדן היא כיום מדינה רדופה ושקועה בפחדים קיומיים. לאן שהיא לא מביטה היא רואה איום פוטנציאלי. התוהו ובוהו בעיראק? תארו לעצמכם האמריקנים עוזבים, ואז הטרור השיעי-סוני הפונדמנטליסטי, אלקאעדה ואלוהים יודע מה עוד – הכל על גבולה. המלך יודע שבארצו יהיו רבים שיתמכו באלקאעדה. הרשות הפלסטינית? חמאס שולט, טרור בכל עבר, ובקלות כל זה יכול לגלוש אל כ-80% הפלסטינים, המרכבים את הממלכה המלאכותית הזו. מי הגיש את התביעה נגד גדר ההפרדה בבית הדין הבינלאומי בהאג? ירדן, דווקא היא. שכן הירדנים התפללו תמיד שישראל תסתבך עם הפלסטינים, וכך הם יוכלו להיוותר בצד. תקוותם היתה שהפלסטינים יתפשטו מערבה. אך אם ישראל סגרה את הגדר, לאן יתפשטו הפלסטינים בעתיד? אליהם.
סוריה? היחסים שבו להיות צוננים על גבול העוינים, לאחר שבשאר תומך באיראן ובחיזבאללה.
ירדן האשימה את מפקדת חמאס בדמשק באחריות לטרור בתחומה, בעקבות לכידתה של חוליית אנשי חמאס שפעלה בירדן. דובר ממשלת ירדן טען כי החוליה עמדה בפני ביצוע שורת פיגועים בתחומי הממלכה ובכלל זה פגיעה באישיות ירדנית בכירה. הוא טען כי החוליה פעלה על סמך הנחיות של בכיר בזרוע הצבאית של חמאס בדמשק. הירדנים גם דיווחו כי שירותי הביטחון שלהם חשפו מצבור גדול של אמצעי לחימה שאגרה חוליית חמאס, סמוך לגבול הסורי. הנשק כלל רקטות, חומר נפץ ונפצים.
סעודיה? מעולם לא היו יחסים חמים בין שתי הממלכות המתחרות, למרות שעל פי דיווחים בעולם בירדן נפגשו ראש הממשלה אהוד אולמרט והאיש מספר שלוש בסעודיה, בנו של יורש העצר, הנסיך בנדר בן סולטן, בעקבות המלחמה האחרונה. שמועות באיזור טוענות שאולמרט והנסיך הסעודי הבכיר נפגשו שוב בירדן לאחרונה.
בירדן עצמה גברה בשנים האחרונות מאוד הרדיקליות, הפונדמנטליסטית והפלסטינית, המרוסנת על ידי הבנה שהסדר הירדני בסך הכל נוח לכולם, ועל ידי מערכת הביטחון. הירדנים משתדלים להנמיך פרופיל בכל הרמות, בתקווה שהסערות הפוקדות עכשיו את העולם הערבי יחלפו מעל ראשם.
מאז ומעולם היתה ירדן מדינת שוליים במזרח התיכון, מדינה כפרית. לא מניעה, אלא מונעת. את הסכם השלום עם ישראל חתם המלך חוסיין מחשש פן ישראל תלך על אופציית ערפאת על חשבונו, והוא היה חייב עיגון רשמי כלשהו איתנו. בסערה לא מרימים את הראש, זו התחושה שמשדרת ירדן.
ולכן, הדבר האחרון שירדן מעונינת בו הוא ביקור של המלך הירדני בירושלים, השנויה בעצמה במחלוקת, לעשות כמעשה (הבגידה של) סאדאת, ולנאום בכנסת. גם כך רבים מאשימים את ירדן שהיא “משתפת פעולה” עם ישראל, זה הרושם השלילי, שנוצר אצל רבים בעולם הערבי. אזי ירדן תאשר את הרושם הזה עכשיו? לא בא בחשבון.
אם כן, מדוע הזמינו הירדנים את יו”ר הכנסת, דליה איציק ומשלחת ישראלית לעמאן? כדי לשמור את עצמם בתמונה האיזורית, כדי שלא ידחקו אותם לגמרי החוצה מן המתרחש, אך בפירוש לא כדי להוביל את התהליך. הובלה מסוכנת לירדנים. שותפות זהירה, אפשרית.
אלא שכאן מצטרפת המגושמות ופוליטיקת ההישרדות הישראלית. כמו שהבכנו את הסעודים בהדלפה על פגישת רמת דג עם אולמרט, כך קרה, לדעתי, עם הירדנים. ובכל מקרה, עדיף לנו שיתוף פעולה שקט על גבול החשאי, שבו ניתן להגיע להבנות מודיעיניות, ביטחוניות ואפילו מדיניות עם הממלכה ההאשמית, ועם מדינות ערב בכלל, מאשר הכרזות על צרמוניות שלא יהיו וכותרות ראשיות. אלה עלולות להעיר מחדש את הטרור. התקופה הקרובה מחייבת זהירות, ושמירה על ידידים, לא הבכתם.
מאמרים נלווים: אני מלך הסונים לא דיווחת – לא עשית הגיבנת של המלך עבדאללה
