ערוץ ההרצאות
ד"ר גיא בכור
Gplanet
Gplanet
התחברות
  • שלום 
    • המינוי
    • עריכת פרופיל
    • תשלומים
    • התנתק
  • ניווט
    • ערוץ ההרצאות
    • מבזקים
    • 💰 הכספת
    • המאמרים הגדולים בסדר כרונולוגי
    • המזרח התיכון
    • מדד האיומים הבטחוניים
    • עתיד אירופה
    • ללמוד את סודות ההצלחה
    • פרשנות
    • פנקס אקטואליה
    • ישראל
    • טרור וביטחון
    • כלכלה
    • חדשות
    • חוקי המזרח התיכון
    • בונים את ישראל
    • חשיבה אסטרטגית
    • חשיבה היסטורית
    • חשיבה אמנותית
    • האוטוביוגרפיה הנכתבת
    • מה חשוב
    • תקשורת
לא נמצאו תוצאות
הצג את כל התוצאות
  • צור קשר
יום שישי, 23 במאי, 2025
כ״ה באייר תשפ״ה
💰 הכספת
ניוזלטר
הזמנת הרצאה גיא בכור
Gplanet
    • המינוי
    • עריכת פרופיל
    • תשלומים
    • התנתק
התחברות
מבזקים
ספר חדש, “האביב המערבי”, על האינטרנט, שליטים, ומלפפונים חמוצים

ספר חדש, “האביב המערבי”, על האינטרנט, שליטים, ומלפפונים חמוצים

20/11/2022
שתףבדוא"לברשת X
שלח בוואטסאפ
פרופ’ ניר שוולב הוא יזם סידרתי, ופרופסור חבר באוניברסיטת אריאל, ראש מעבדת המחקר לקינמטיקה ורובוטיקה, שחברות הסטרטאפ שייסד פיתחו רובוטים רפואיים בתחומים רבים, והגיעו לשווי של מעל מיליארד דולרים. אך מבחינתי, שוולב הוא אחד הקוראים הוותיקים של ג’יפלאנט עוד לפני עשור ויותר. לכן הספר החדש שהוא פרסם, “האביב המערבי”, סיקרן אותי, שכן מדובר באדם שמבין בטכנולוגיה, ובחיים. 
בחלק הראשון של הספר סוקר שוולב באופן מרתק את שאלת השוויון בחברה המערבית, כולל התייחסויות אמיצות (ה- PC לא אוהב את זה) לשאלה מה הסיכוי של אדם או קבוצה להצליח, דרך בחינה בנושאי החוכמה, מנת המשכל, גברים ונשים, קבוצות אתניות, מהגרים, והיררכיות חברתיות. הסוגיות האלה, במסגרת הביטוי הנדוש “פוליטיקת הזהויות”, התחדדו מאוד בעשורים האחרונים, ואף הקצינו והפכו למגונים, והשאלה היא למה.  
או אי היציבות שתוקפת את העולם כולו, ואשר הביאה ל”אביב הערבי”, להגירת המיליונים לאירופה ולמערב, לתסיסה חברתית, ובעיקר לקיטוב הפוליטי המסוכן במערב, בין ימין עמוק לשמאל עמוק, תוך ערעור יציבות של ממשלות. המחבר סוקר את הזעזועים, והחלק הזה לכשעצמו מרתק, שכן הוא תומך את מימצאיו בכלים מתמטיים ומדעיים, והוא מומלץ לכל אחד, כדי להבין. 
הסיבה המרכזית לשינויים ולזעזועים היא לדעת הספר הרשתות החברתיות, שהוא רואה בהן, כמובן, חשיבות, אך ממליץ לצמצם את השפעתן, כדי שלא לפגוע בדמוקרטיה ובלכידות החברתית המוטלת כבר בספק בעולם כולו, כמו גם בישראל. הוא לא דוגל בביטול או הקפאת הרשתות, כפי שזה נעשה בעשרות דיקטטורות, אלא במיתון שלהן, למשל בפתרונות חקיקה של רף מספרי לתגובות אלימות; השעייה מהרשתות; או אחריות משפטית על הרשתות ועילה לתביעות. כמו כן, לדעתו יש להקים מינהלת עצמאית ומקצועית, למשל לצורך איתור פייק ניוז. 
אך מהו פייק ניוז? מבחינת ניו יורק טיימס, למשל, השואה היתה כמעט עד לסוף מלחמת העולם בבחינת “פייק ניוז”. ומי מחליט מהי האמת? אלה שאלות מהותיות. בנוסף, בני האדם מחפשים חשיבות עצמית, והרשת הופכת כל אחד לעיתונאי, פרשן, או אפילו כוכב, והמוביליות הזו חזקה מהכל. ולכן, האם זה בהכרח קרב בין הטכנולוגיה לדמוקרטיה, או שהטכנולוגיה הפכה בעצמה לדמוקרטיה החדשה ולחופש דיבור אמיתי? נכון שברשתות שולטים מיליארדרים מסוג חדש, כמו צוקרברג, ועכשיו גם אילון מאסק, אך הקולות הם אותנטיים, שבחלקם היו פעם מודרים, ולכן הם כועסים. 
מדובר בשינוי שאנחנו רק בראשיתו, שבו אליטות ושליטים מן העבר יפנו את מקומם לציבורים חדשים שמתגלים, או כפי שהמחבר מצטט את ההיסטוריון פרופ’ הרסגור, לפיו “השלטון משמר את השליט, כמו שהחומץ שומר על המלפפון החמוץ”. אנחנו רק בראשיתה של מהפכה חברתית ופוליטית עולמית בשל הטכנולוגיה החדשה, שאיננו יודעים עדיין את אחריתה; אנחנו יוצרים אותה, והיא יוצרת אותנו. כך, למשל, היה עם המצאת הדפוס, העיתון, וזרימת המידע של אז.   
כחלק מהותי מהפתרונות שהוא מציע, המחבר מבקש, שכחברה נקדם “סוכנים של טוב” בדמות אחריות אישית ולאומית, סובלנות ופלורליזם, וזה נכון, ואני מוסיף, למשל, בתשדירים ובאוריינות איך לקרוא את הרשתות החברתיות. אני לכשעצמי סבור שהשפעת הרשתות קיימת וחזקה, אך היכולת שלהן לשלהב את הרוחות כבר פחתה בעצמה, שכן זה כבר לא חדש, ופחות מסעיר כבעבר. הציבור מתבגר, וגם השימוש ב”תקשורת” בישראל נמצא בדעיכה. הבחירות האחרונות בישראל הוכיחו ששיח של שנאה לא בהכרח מצליח, משני הכיוונים. הצעה קטנה שלי היא, שטוקבקים יהיו חייבים בחשיפת הזהות של כותביהם, בזה רמת האלימות והרוע תרד פלאים, וזו משמעות מעשית של לקיחת אחריות.

לרשתות גם אופי שונה בכל הנוגע לשימוש בשלילי: אני זוכר קריקטורה ערבית, שמראה כיצד עיראק מוצגת ביוטיוב ובאינסטגרם (אנשים ליד בריכה, עם חיים טובים), לעומת טוויטר (סרטוני מלחמות, התפרעויות, ומווות). כלומר המדיום הוא כבר המסר, לטוב ולרע. זה אומר שיש כאן כלי עבודה פוטנציאלי, למי שרוצה מיתון של פונקציית השלילי.   

תרומת הספר החשוב דרך המאמר הזה היא לכל אחד: לזכור שהמשתמשים בשנאה, בהקצנה, או בהסתה, יודעים שיותר צופים ומתרגשים מהשלילי, והמודעות לכך היא כבר התרופה. בנוסף, יש חובה לזכור שהרשתות החברתיות, כמו גם “התקשורת”, אינן ממש החיים, אלא מניפולציה של החיים. ברגע שמרימים את הראש מהתקשורת לסוגיה, מגלים מחדש את העולם, והוא יפה, מתגמל, ומאתגר. 
נהניתי לקרוא את ‘האביב המערבי, הקרב בין הטכנולוגיה לדמוקרטיה: רגע האמת’, הוצאת סלע מאיר, 2022, 240 עמודים, כולל הפנייה למקורות, להמשך העניין.

"מת אב, ומת אלול": על חייה ומותה של מפלגת התקשורת

מחול הטיפשים של בוראט: משהו מוזר קרה ל"תקשורת" בישראל (2022)

הצפיה בטלויזיה בישראל דועכת. ערוצי ליצנים. וכמה צופים?

בית הקברות של התקשורת הכתובה בישראל, נתונים חדשים

האמא אינה מזינה עוד: כך דעכו "מדעי" הרוח והחברה בישראל. האם תהיה להם תקומה? (2014)

לקרוא ברצף את עשרות מאמרי האתר על "התקשורת" מאז שנת 2006

לחצו כאן, כדי לקבל התראות למייל האישי על מאמרים חדשים ועדכונים קצרים

נאום הזכייה בפרס ביקורת התקשורת (2014)

על רפיון הסמוראי: כמה טכניקות לקריאה חדשה של התקשורת בישראל (2013)

האלכימאי: על זורעי החרדות בתקשורת הישראלית (2013)

בין כנפי המלאך: עשרה כללים סודיים על "התקשורת" בישראל (2010)

image_print
נתחשלחצייץ
מאמר קודם

אסון חרסון: האם האוקראינים מפנים משם את התושבים?

המאמר הבא

Via dolorosa: האם מלחמת רוסיה אוקראינה הפכה למסע צלב?

המאמר הבא
Via dolorosa: האם מלחמת רוסיה אוקראינה הפכה למסע צלב?

Via dolorosa: האם מלחמת רוסיה אוקראינה הפכה למסע צלב?

חדשות אחרונות

🟠🟠 ג’יפלאנט הוריד את מחירי המינוי. למה להצטער אחר כך?

🟠🟠 ג’יפלאנט הוריד את מחירי המינוי. למה להצטער אחר כך?

22/05/2025
אפשר לצפות עכשיו בהרצאה החדשה כולה: בין הלהבות – ישראל: המלחמה, הבטחון והכלכלה

אפשר לצפות עכשיו בהרצאה החדשה כולה: בין הלהבות – ישראל: המלחמה, הבטחון והכלכלה

21/05/2025
איפה בעולם מרוכזות החברות הציבוריות, השוות מעל למיליארד דולר? וישראל?

איפה בעולם מרוכזות החברות הציבוריות, השוות מעל למיליארד דולר? וישראל?

19/05/2025
האם ביקור טראמפ במפרץ הפרסי חרץ את גורל העזתים – לעזוב?

האם ביקור טראמפ במפרץ הפרסי חרץ את גורל העזתים – לעזוב?

18/05/2025
“הכספת” – הערוץ הכלכלי החדש של ד”ר גיא בכור בטלגרם. מוזמנים

“הכספת” – הערוץ הכלכלי החדש של ד”ר גיא בכור בטלגרם. מוזמנים

16/05/2025
מדינות אירופה, ובמיוחד צרפת: הפלישה המוסלמית מתגברת? מתי פורצת מלחמת האזרחים?

מדינות אירופה, ובמיוחד צרפת: הפלישה המוסלמית מתגברת? מתי פורצת מלחמת האזרחים?

15/05/2025
האם כניעת האמריקאים לחות’ים היא מלכודת איראנית?

האם כניעת האמריקאים לחות’ים היא מלכודת איראנית?

14/05/2025
הביקור: האם טראמפ צפוי להתאכזב במדינות המפרץ?

הביקור: האם טראמפ צפוי להתאכזב במדינות המפרץ?

13/05/2025
  • 54.1k Fan

להירשם לניוזלטרים כדי לקבל עדכונים ראשונים!

Gplanet

  • הצהרת נגישות
  • תנאי שימוש
  • על האתר

© כל הזכויות שמורות
Gplanet - אתר האקטואליה והפרשנות של ד"ר גיא בכור.
אחסון אתרים: הוסט סנטר - בניית אתרים בוורדפרס

לא נמצאו תוצאות
הצג את כל התוצאות
  • דף הבית
  • החשבון שלי
  • הרשמה
  • קטגוריות
    • ערוץ ההרצאות
    • מבזקים
    • הכספת 💰
    • המאמרים הגדולים בסדר כרונולוגי
    • המזרח התיכון
    • מדד האיומים הבטחוניים
    • פרשנות
    • עתיד אירופה
    • פנקס אקטואליה
    • ישראל
    • טרור וביטחון
    • כלכלה
    • חדשות
    • חוקי המזרח התיכון
    • בונים את ישראל
    • חשיבה אסטרטגית
    • חשיבה היסטורית
    • חשיבה אמנותית
    • תקשורת
    • האוטוביוגרפיה הנכתבת
    • מה חשוב
  • צור קשר
  • ניוזלטר

© כל הזכויות שמורות
Gplanet - אתר האקטואליה והפרשנות של ד"ר גיא בכור.
אחסון אתרים: הוסט סנטר - בניית אתרים בוורדפרס

דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

הצהרת נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס