אוגוסט 1979, ‘עיר הנוער’, תל אביב, בדיוק לפני 41 שנה, ואני תלמיד תיכון, בסוף כיתה י”א. תוך כדי שאני כתב נוער מרכזי ב”מעריב לנוער”, הצלחתי להיות גם כתב של יומון עיר הנוער, מה ששימח אותי אז מאוד. הייתי מגיע באוטובוס, כמובן, כל ערב, ומחפש נושאים לפרסום, וזה היה יומון, שהתפרסם שם, בחסות “ידיעות אחרונות”. כך זה היה במשך כחודש. בדיוק שנה לאחר מכן כבר הייתי בטירונות, ואחר כך בגלי צה”ל. 

התמונה למעלה היא מארכיוני הפרטי. 

ומי עוד הגיעה לשם כמעט כל יום להופעה, באותו חודש מזהיר? הזמרת עופרה חזה, אז עם ההצלחה הענקית, “שיר הפרחה”. לאחר כמה ימים התיידדנו, ונפגשנו שם הרבה (בתמונה למעלה). לימים סיפרה לי, בעדינות שכה אפיינה אותה, שלא אהבה את המסר של “שיר הפרחה”, אבל זה להיט.

אני לא הבנתי למן ההתחלה את הגזענות הקשה בשיר הזה, ולא הסכמתי להתנשאות, אבל כך חשבו אז. שמחתי היום לשמוע שעיריית תל אביב תנציח את שמה, סוף סוף, עם בית ספר על שמה. אישיות כה מעצימה, מעניקת השראה, ופורצת דרך בכל כך הרבה תחומים, ראויה שיהיה שטר של כסף עם דיוקנה, וערים נוספות צריכות ללכת בעקבות תל אביב.