מאת ד"ר גיא בכור
בין החיים והמוות, בין גן עדן לגהינום, בין יאוש לתקווה:
פאוואן (Pavane) הוא ריקוד סלוני איטי, מסתורי וקודר, שהיה נפוץ במאה ה- 16, ואשר הגיע מחצרות המלוכה בספרד ובאיטליה. עם השנים הריקוד עצמו נעלם, אך המוסיקה הנוגה וחודרת הנשימה שלו, נותרה. התנועה מתה, אך המורשת שלה חיה.
אחד היפים שבהם הוא דווקא מאוחר, של המלחין הצרפתי גבריאל פורה (1845-1924), שעיקרו, כמו בכל פאוואן, הוא הקונטרפונקט, היוצר התעלות הנפש. כלומר, קווים מוזיקליים מנוגדים, שנוצרת ביניהם הרמוניה,
עליך להיות מחובר כדי לצפות בתוכן זה
