פרשנות דחופה: השמחה של מצרים היתה מוקדמת מדי: עזה שוב נופלת עליה

◄כיצד מממנת ישראל את טרור הקסאמים נגדה: “יקירתי, רק שכחתי להתכופף”

מאת ד”ר גיא בכור

לאחר הסכם “הרגיעה” בין ישראל לבין חמאס שפשפו המצרים ידים בהנאה, וראש המודיעין המצרי, עומר סלימאן, קיבל חיזוק מהנשיא מובארק. נדמה היה שזהו, צרת עזה שוב הורחקה מעל מצרים, כפי שקרה מאז שנת 1967. מאז ועד להתנתקות הביטו המצרים מרחוק, בלעג, כיצד אנו הורגים ונהרגים בעזה; זו לא היתה הבעיה שלהם. בעזה השתוללה אינתיפאדה, אך הגבול המצרי היה שקט וקדוש.

 

כבר כתבנו באתר כי עזה היא כמו מיכל מים עם שני פתחים, כאשר ישראל סתמה פתח אחד באצבעה, ואת השני המצרים. היתה זו, אם כן, מלחמת התשה בין ישראל לבין מצרים: הראשון שיעזוב את האצבע, עזה תהיה שלו, להרבה מאוד שנים.

 

קיראו שוב את המאמר:

◄האסטרטגיה הגאונית בה נוקטת ישראל בעזה, והנקניקים של ביסמארק

אלא שישראל הירפתה, מי שאינה מסוגלת לעמוד יותר מדי על דעתה, הירפתה ראשונה, ופתחה את כל המעברים לרצועה. כיום שבנו לספק בקצב עצום את כל תצרוכתה של רצועת עזה, מים, חשמל, סחורות, מוצרים, חקלאות, הכל, כולל אפילו מלט, אחרת איך יקימו הפלסטינים את הבונקרים שלהם נגדנו? מישהו צריך הרי לספק להם זאת. המצרים לא חלמו אפילו לספק להם את כל זה.

 

אכן, המצרים הרגישו כחולמים. הישג כזה לא נופל אצלם כל יום, וישראל אפילו דרשה שלא לפתוח את מעבר רפיח, כל עוד גלעד שליט בשבי! כלומר המצרים קיבלו אפילו הכשרה ישראלית לסגירת הקשר היחיד שלהם עם עזה! לא יאומן, אמרו המצרים בינם לבין עצמם, הטפשות הישראלית הרי לא תאומן.

◄ועוד עשרה דובדבנים מתוקים כלענה
 

למה הדבר דומה? כאשר ראש הממשלה מנחם בגין עמד על כך שעזה היא חלק מ”ארץ ישראל השלימה”, ולכן לא יוותר עליה. הנשיא סאדאת העמיד פנים שמדובר באבידה מצרית, ולדעתי גם גבה מחיר עבור “הויתור” שלו על שטחי ארץ ישראל השלימה. מה אתם יודעים.

 

אלא שהשמחה המצרית היתה מוקדמת מידי. שוב התברר כי כמו שישראל אינה יכולה להתנתק מרצועת עזה, כך רצועת עזה אינה מתכוונת להתנתק ממצרים.

היום, עשרות ואולי אפילו מאות צעירים פלסטינים החלו להתקבץ בצד הפלסטיני של עבר רפיח, וליידות אבנים לעבר כוחות הביטחון המצריים, שהפעילו נגדם זרנוקי מים. התמונות נראות כאילו נלקחו מן האנתיפאדות “שלנו”.

 

מה הולך פה? אם מצרים לא תשלוט בעזה, עזה תשלוט במצרים, ומובארק שוב טעה, כפי שטעה לאורך חצי השנה האחרונה בכל התנהלותו הגמלונית, המאוחרת, בעניין עזה.

 

כבר כתבתי שחוסני מובארק, “הדוד מתוואלי”, זקן ותיפקודו לקוי, ומי כמו הפלסטינים יבינו זאת מייד. מה שהם עושים עכשיו זה להביך את מובארק, מחדש, בכל תחנות הטלויזיה הערביות, כדי להראות שמצרים, “האחות הגדולה” מתנערת מן הפלסטינים וממאבקם, ואינה תומכת בהם. יורה בהם, מתנתקת מהם; גרוע מישראל, שפתחה את מעבריה לעזה. רוצים לומר: מצרים בוגדת בעניין הפלסטיני. מה יכולה מצרים לעשות? לירות במפגינים, שרק ילכו ויהיו חצופים יותר? היא גומרת את עצמה באותו הרגע בתקשורת הערבית. לכן כתבתי כבר שהמהלך הישראלי לסגור את עזה היה אז גאוני.

 

כמו שמצרים ידעה להשתמש בקלף הפלסטיני נגדנו, משתמש בו עכשיו חמאס – נגדה.

 

למצרים לא תהיה ברירה, היא תהיה חייבת לבסוף לפתוח את רפיח, ולהתחיל לדאוג לצורכי הפלסטינים, היא נלחמת כאן לא בחמאס, אלא בעולם הערבי כולו. היא נלחמת בריטוריקה של עצמה.

חבל רק שישראל לא הבינה את שכתבנו באתר שוב ושוב, והירפתה. מעכשיו יהיו לעזה גם אבא וגם אמא, גם ישראל וגם מצרים. איזה הישג לחמאס!

 

ומדוע צריכה עזה כל כך את המצרים?

 

1. מצרים היא המעבר היחיד של חמאס אל העולם, כאשר דרך ישראל נכנסים מקרים הומניטאריים בלבד (לעת עתה, בעתיד הרי ירצו אצלנו “פועלים” מעזה), ומנהיגות הארגון אינה יכולה לעבור. ואיך יגיעו מנהיגי חמאס לאיראן? לסוריה? לסודאן? למחנות האימונים של הארגון במדינות מוסלמיות? מצרים היא הצינור היחיד של עזה אל העולם המוסלמי והערבי, דרכו עוברים העניינים הרגישים, ללא יד ישראלית מחטטת. לארגון האסלאמי הזה, הדבר קריטי.
   
   

   
   

2. מצרים נתפסת כעורף האסטרטגי של חמאס, שכן התקווה היא שאם חמאס השתלט על עזה, תנועת האם שלו, “האחים המוסלמים” תשתלט יום אחד על מצרים כולה. כולם מבינים שמובארק אינו במיטבו, ונערכים. זוהי סכנה קיומית למשטר בקאהיר, ועכשיו מבינים עד כמה הוא אינו רוצה לראות את הגבול הזה פתוח.
   
   

   
   

3. חמאס רוצה לגיטימציה, ומצרים יכולה להעניק לו זאת. אם הגבול שלה עימו פתוח, זו הכרה של כמעט מדינה. זה חשוב לארגון, המתמודד על הלגיטימציה מול ממשלת אבו מאזן, כאשר כל צד טוען שהשני אינו חוקי. הרי כל הקרב על יו”ש עדיין לפנינו, וחמאס אינו מסתיר את רצונו לשלוט בגדה המערבית, בדיוק כפי שהוא שולט בעזה.
   
   

   
   

4. חמאס חייב תיאום מינמימלי עם שלטונות הביטחון המצריים. זה אמור להעניק לו חופש פעולה טרוריסטי נגד ישראל, תיאומים שבשתיקה על חצי האי סיני, סיכומים בקריצה בנודע להברחות, ועוד.

 

שבי בשקט, ישראל, ואל תתערבי, למען השם. עם מדיניות ישראלית נבונה ועיקשת, אנחנו נשב בצד ונצפה איך הפלסטינים והמצרים נלחמים זה בזה, ולא להיפך. שבי בשקט, ואל תתערבי.


Welcome to Egypt◄, כאשר כללי המשחק בעזה השתנו לפתע

◄קל להוציא את ישראל מעזה, אבל לא את עזה מישראל

◄הפיגוע במסוף נחל-עוז: הפח אליו נפלה עזה – ומרובע הקסם


◄בשל האירועים הדחופים, נדחה הפרוייקט המיוחד, המיועד לחברי מועדון Gplanet Prime, מה תעשה איראן אם תותקף. האם נרשמתם כבר כדי לקבלו? הוא  מפתיע.