מאת ד”ר גיא בכור
רוח הצפון והשמש התווכחו מי מהן חזקה יותר. בסופו של דבר הן החליטו שמי מהן שתצליח להפשיט עובר אורח מבגדיו, יוכרז כמנצח. הרוח החלה ראשונה. היא נשפה בחוזקה על האיש, שאחז בבגדיו בכל כוחו. היא ניסה עוד יותר חזק, אך האיש עטף את עצמו בבגדים נוספים. הרוח נשפה ונשפה, ולבסוף ויתרה. כאשר הגיע תורה של השמש, היא האירה בתחילה בנעימות על האיש, שבהדרגה הסיר את בגדיו העליונים. אחר כך החלה לחמם את הארץ בעוצמה גוברת, עד שהאיש הסיר בנחת את בגדיו, ונכנס לטבול בנהר סמוך. אכן, השכנוע יעיל יותר מהכוח.
משלי אזופוס, המאה הששית לפני הספירה.
**
כאשר הודיע ביום ששי האחרון המטיף האסלאמי הטלוויזיוני השייח ד”ר מוחמד אלערייפי, שאת התוכנית בשבוע הבא (כלומר מחר) יגיש מירושלים, נפלה תדהמה על העולם הערבי. השייח’ ערייפי הסעודי הוא דמות כה ידועה, כמעט כוכב רוק במונחים אסלאמיים, עד שהתוכניות שלו, בין הייתר בערוץ הלוויני “אִקרָא”, “קְרָא”, נצפות על ידי מליונים, והוא גם המדריך הרוחני של מליונים. מעשיו הם מקור חיקוי לרבים.
איך בדיוק הוא יגיע לירושלים, זו היתה השאלה הראשונה ששאלו רבים, והשניה, האם יקבל ויזה ממדינת ישראל? הרי כל חכמי הדת המוסלמים מחרימים את ישראל, וכל עוד היא שולטת בהר הבית, נשבעו שלא יכירו בה לעולם, ולכן גם לא יבקרו בירושלים. כל השבוע עסקו אתרי אינטרנט ותקשורת ערביים בשאלה הזו, וזהו הנושא הנצפה ביותר באינטרנט הערבי בימים האחרונים. המתח הוא עצום, לקראת השידור מחר. מדובר בהפרה חריפה של טאבו, והשלטונות הסעודיים כבר הזהירו את השייח’ כי “מי שיבקר במדינה שאסורה בכניסה, צפוי לעונשים על פי החוק”. בעולם הערבי כשאומרים מדינה האסורה בכניסה, מתכוונים לישראל, שאפילו את שמה אין מעלים על בדל השפתיים.
הביקור יוצר דילמה קשה מאוד למליונים. הם מעריצים כל מילה שאומר ערייפי, אך נדהמים ומסתייגים מן ההודעה שלו. תנועות חמאס והג’יהאד האסלאמי ביקשו ממנו פומבית לוותר על הרעיון, שיש בו “נורמליזציה” (תטביע) והכרה בישראל. איפה הוא השייח’, האם הוא כבר בירושלים? הספקולציות הן רבות.
בינתים הודיע משרד החוץ שלנו שאם ערייפי מעוניין, הוא יכול להגיש בקשה לויזה ישראלית בשגרירות ישראל בעמאן, והבקשה תטופל כמו כל בקשה.
לבקר בישראל? איך אדם מכובד ונערץ מעלה בכלל אפשרות כזו, הרי בעולם הערבי זה כאילו הוא אמר לבקר בגהינום, ולחזור. עד כדי כך. לא יעלה על הדעת!
**
שלושים שנה ויותר כבר עברו, ואנחנו נכשלנו כישלון מוחץ בהשגת נורמליזציה תרבותית או חברתית עם העולם הערבי. חתמנו הסכמים, קיימנו ועידות, אך החברה הערבית, הארגונים המקצועיים, המוסדות התרבותיים סגרו על השלום המיותם, הפכו אותו לבדיחה, התעלמו ממנו, עד שהעלימו אותו כמעט לגמרי. אין אפילו התחלה של קשר תרבותי בינינו לבין המרחב שסביב, גם לא עם מדינות שחתמו איתנו על הסכם שלום מלא. אני זוכר היטב את הריצה הישראלית המטורפת אחרי הערבים, ברעיונות משותפים לאירועי תרבות, כלכלה, תקשורת. אך הם אמרו לא, והתרחקו מאיתנו כמו ממצורעים. המילה נורמליזציה הפכה שם למילת גנאי.
שלושים שנה, ואיש בישראל לא שאל וחקר איפה היתה הטעות שלנו. הרי בתקשורת שלנו תמיד יתעסקו בנושאים השוליים, המדומיינים, המהונדסים, ולא בשאלות האמיתיות והקיומיות באמת.
הטעות היתה שהתייחסנו אל העולם הערבי כאילו הם היו ישראלים. רצינו שיהיו ישראלים, רצינו לשנות אותם.
התפיסה שלנו היתה רציונאלית ומערבית. דיברנו מייד על שיתופי פעולה, מיזמים, היי-טק ופארקים תעשייתיים, דבר שלא דיבר אליהם כלל. במקום לעצור ולשאול את עצמנו קודם כל: מיהם האנשים האלה, מה הם אוהבים, ומה מייחד אותם, דיברנו לעצמנו, ניסינו לכפות עליהם מה שאנחנו רוצים, וכך יצרנו עוד שונאים, שכן אין דבר מרגיז אנשים יותר מהתעלמות ממה שהם. פעלנו מולם עם הראש, לא עם הרגש, ואחר כך התפלאנו שהם הפכו לעוד יותר שונאים. כל פרסומאי מתחיל יודע שצריך להתעסק קודם כל במה שהלקוח הפוטנציאלי אוהב.
זיכרו את משל השמש, מראשית המאמר. היא לא התנפלה על עובר האורח כמו הרוח, ההיפך, היא ליטפה אותו לאט לאט, יצרה אצלנו אימון ואמינות, חיממה אותו, עד שלבסוף הוא הוריד את בגדיו מרצונו שלו.
האם זה עדיין אפשרי, למרות האיבה הגדולה? בהחלט אפשרי. אפשר להתחיל מעכשיו. למדנו הרבה מן השמש היום. הנה עוד לקח: תמיד היא תופיע מחדש למחרת. כאשר אני מתרגז או נכשל, ובני המשפחה מכירים זאת היטב, אני פשוט הולך לישון מוקדם. אני יודע שכאשר אקום בבוקר, אראה את הדברים בצורה אחרת לגמרי, עם כוח חדש. השמש שוקעת, אך היא גם תמיד זורחת מחדש.
כמה נפלאה היא המורשת היהודית, בת מאות ואלפי שנים. אל תתביישו בה, היא נכס. הציגו אותה לראווה בפני העולם הערבי, והוא יעריך זאת. דברו אליו בקודים המוכרים לו: של מורשת, היסטוריה, משפחה, דת, והמשכיות, ולא תאמינו מה תהיה התוצאה. ברגע שיבין שאנחנו כאן לא 60 שנה אלא שלושת אלפים, פי שניים מן האסלאם, גם התייחסותו תשתנה. זה תהליך ארוך, וכבר בזבזנו 30 שנים אבודות, אך השמש תמיד תזרח שוב. אם כן, הבה נתחיל מן ההתחלה (מתוך “כנר על הגג”)
בסדר, נתחיל למן ההתחלה, הרי עד היום לא נעשה בעצם שום דבר, וגם ArabYnet כבר לא קיים. שלושים שנה, שסתם הוחמצו. אז מהם הצעדים הנכונים?
1. לא לרדוף אחריהם בשום אופן. הציגו את עצמכם, ועימדו. אל תרוצו אחריהם בשום אופן. הם כבר יבואו אליכם.
2. להימנע מפוליטיקה ומהתנצחות, ולהגיע אליהם בדרכים עוקפות, למשל תרבות, ציביליזציה, היסטוריה ואמנות. אני מגיע אליהם דרך חקר המשפט שלהם. הומור יעזור מאוד.
3. הערבים מעריצים שירה. תרגום לערבית של מיטב השירה העברית פשוט יקסים אותם. ביאליק למשל. יש לי ידיד ערבי שהשיר ‘הכניסיני תחת כנפך’ בערבית, ממיס את ליבו כל פעם מחדש. השימוש באמנים חשוב מאוד. היו שנים שירדנה ארזי או אייל גולן היו אומנים גדולים מאוד בעולם הערבי. פואטיקה טובה ממילים, שירה טובה מכתבות חדשות. מוזיקה טובה מכל הנאומים.
4. למרחב הערבי סביבנו אין שום ידע על תרבות יהודית בת שלושת אלפים שנה. דווקא דף פייסבוק, על התרבות העברית העתיקה, בעיקר מימצאים ארכיאולוגיים, אותו מפעיל ישראלי צעיר על חשבון זמנו הפרטי, קוסם לעשרות אלפים מן המזרח התיכון. הם משתאים לדעת איזה שורשים עמוקים יש ליהודים בארץ ישראל, דבר אותו בכלל לא הכירו. רובם סבורים שישראל היא תופעה זמנית של 60 שנה בסך הכל. באפס עלות, ומגיעים לתוצאות.
5. השתמשו ברגש, לא רק בראש, רק זה יעזור לפרוץ את החומות. אם לא נעשה כן, וננסה להבקיע את חומות השינאה, כל חומה תוליד את החומה הבאה. אם כן, תשאלו, האם המנהיגות שלנו בכלל רלבנטית כאן? זו “האנליטית”, הלוגית, הדיגיטאלית, מפרקת השעונים, ובונת המחסומים הפסיכולוגיים? בוודאי שאינה רלבנטית עוד. ספק אם היא בכלל תבין את מה שאנחנו כותבים כאן.
**
והשייח’ הסעודי מעורר הסקנדלים (בעבר חולל שערורייה בהטפה קשה נגד השיעים), מוחמד אלערייפי, האם הוא יגיע מחר לישראל? ומה יגיד בדרשה שלו, אם בכלל, האם זה לא יסבך אותנו? את זה עוד נראה. אך אם יגיע ואם לא, הוא כבר עורר ויכוח בעולם הערבי בנוגע לביקורים בישראל, והביא לכתיבת הדו”ח הזה. נכשלנו כישלון חרוץ, יש להודות בכך, אך מן הכישלון הזה עוד יוולד ההישג הבא, ובכך דיינו.
◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, יש להירשם לשירות המאמרים בתשלום, Gplanet Prime. קוראים את כל המאמרים בתשלום שכבר פורסמו, וממשיכים לחודש, לחצי שנה, או לשנה-במחיר מבצע. ניתן להירשם – כ א ן.
◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המנוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.
◄אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, כאן למטה.
◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כאן.
