שנתיים קשות נגמרו עם דויטשלנד, אוייבת ישראל והיהודים?

שנתיים של עוינות אנטישמית קשה הסתיימו, כאשר דויטשנד סיימה את הקדנציה שלה במועצת הבטחון של האו”ם. דויטשלנד חטפה את המקום מידי ישראל, בהבטחה אלינו, שזה יהיה “כמו מושב ישראלי”, ביחס אלינו.

זו היתה, כמובן הונאה מרה, והגרמנים הרי מומחים בהונאות של יהודים טיפשים. מזל שדויטשלנד אינה חברה קבועה ואסור שגם תהיה לעולם, שכן היא מדינה מסוכנת. 

תחת הנהגתו של השגריר הגרמני באו”ם, כריסטוף הויסגן, אלה היו שנתיים של אנטישמיות קבועה נגד ישראל. מרכז שמעון ויזנטל בעצמו הכתיר את הויסגן כ”אחד מהאנטישמים המובילים בעולם”.

דויטשלנד התייצבה תמיד בראש המדינות העוינות כלפי ישראל. בשנת 2020 הצביעה 12 פעמים לגינוי ישראל, אך אף פעם לא לגינוי סין, ונצואלה, “סוריה”, סעודיה, טורקיה, קובה או מדינות אחרות. בשנת 2019 הצביעה 15 פעמים נגד ישראל, אך אף פעם לא נגד מדינות אחרות. במחצית חודש נובמבר האחרון הצביעה דויטשלנד שבע פעמים נגד ישראל ביום אחד, כולל “גינוי על צעדי הדיכוי של ישראל נגד האזרחים הסורים בגולן הכבוש”, אך לא נגד רוצח ההמונים בשאר אלאסד, משמיד בני עמו. איזו חרפה, איזו שנאה כלפי מדינת היהודים, שהצליחה יותר ממה שחשבו. 

ברור שאין לבקר במדינה זו. סלחו לה מוקדם מידי, אך אני לא סלחתי וגם לא אסלח.  

בתמונה למעלה: הנשיא הדגול מביך את הקנצלית, ומתגאה בהכרה של ארה”ב בירושלים בירת ישראל. אותה אישה עשתה הכל כדי למנוע זאת, ולמנוע מאחרים לעשות זאת. גם היום ממשלתה מממנת עמותות לטיהור אתני של יהודים בבירתנו, כמו “עיר עמים” ו”עמק שווה”. 

בכך חזרה דויטשלנד להיות גורם עולמי המפיץ אנטישמיות ושנאת ישראל, כמובן בשירות הפרוגרסיבים, שהשתלטו על הפוליטיקה הגרמנית, ובחסות הקנצלרית, שבקרוב סוף סוף תסתלק. ואיפה משרד החוץ שלנו? יש לנו בכלל משרד חוץ? ואולי מנהיגי דויטשלנד חושבים שעדיין מדובר בגטו היהודי, שנועד להשמדה על ידם? 

מדינה ארורה ומקוללת לאלף שנים, שהצליחה להונות את העולם כ”גרמניה האחרת”.  

אותנו כל זה לא מפתיע, בשני המאמרים המפורסמים שלנו: ‘שובה של אשת העכביש’; ו’נשיקת אשת העכביש’. למאמר על נשיקת אשת העכביש יש כבר 700,000 כניסות, ואנחנו שינינו את השיח הציבורי בישראל כלפי מדינה זו, שיח שנקבע פעם בידי הפרוגרסיבים: