תיבת התהודה: באקונין מכריז על "הפסקת אש" ב"סוריה"

 
מאת ד”ר גיא בכור


מהי “פרופגנדה באמצעות מעשה”? זו פעולה, המבוצעת בידי טרוריסטים כאמצעי לביטוי פוליטי, או שימוש בטרור קיצוני, כאמצעי להניע תהליכים או לזכות בתמיכה ציבורית.

הביטוי הזה הומצא בידי המרקסיסט הצרפתי פול ברוס (Brousse)(1844-1912) במאמרו: Propagande par le fait, אשר פורסם באוגוסט 1877. אך הרעיון עצמו, שברוס עיגן אותו כביטוי, הומצא כבר בידי אנרכיסט השמאל והמהפכן הרוסי מיכאיל באקונין (1814-1876), שהמליץ עליו כבר ב”קומונה של פריז” (הקומונה הקומוניסטית).

במה שונה המעשה הטרוריסטי ממעשה פלילי רגיל? בזה הפלילי המבצע מבקש להישאר חשאי ולהמלט בהצלחה מן הזירה. במעשה הפוליטי, בדיוק להיפך: המבצע מעוניין לזכות בהד תקשורתי רחב ככל האפשר, פרסום זהותו חשוב לו, כמי שהפיץ את האידאולוגיה שלו, ולעיתים יש לו אפילו עניין להיתפס. זו הסיבה שהתקשורת היא המרכיב החשוב ביותר בפרופגנדה באמצעות מעשה, והתקשורת, בעיקר שלנו, מתמסרת באהבה רבה להפצת התעמולה הזו. יש בתוכה גם צבועים: בשם איזו “מלחמה” בפרופגנדה של האוייב, היא דווקא מעצימה אותה.

1 “פרופגנדה באמצעות מחדל“: בשאר, הרוסים, האיראנים וחיזבאללה, כלומר הציר השיעי, מתקשים להמשיך. האם ימשיכו לנצח נצחים מול 85% מן האסלאם, כלומר הסונים? ההרוגים של העלווים כבר באלפים, וכך גם של השיעים בחיזבאללה. אצל האיראנים – בין עשרות למאות, וכולם מסתירים, כמובן, את המספרים הנוראיים של אבדותיהם. הם במאבק קיומי.

אם כן, מדוע לא ליצור מסך פרופוגנדה, לא באמצעות מעשה אלא דווקא באמצעות מחדל, ובכך לשדרג את באקונין? נכריז באופן “היסטורי” על “הפסקת אש”, נשתף את המימשל הנאיבי של האמריקנים, ונגיע לאיזה קו סיום? כך זה הרי פעל בעיסקת הגרעין.

רעיון יפה. הרוסים “ילחצו” לכאורה על השיעים (שמתים להפסקת אש, כך שאין מה ללחוץ עליהם), והאמריקנים התמימים ילחצו באמת על הסונים, והנה, יש קו עצירה, שבו בשאר יכריז שבעצם ניצח את המרד נגדו.

האמריקנים והאירופים יקנו כל רעיון, הם הרי אבודים לגמרי, וכך נולד רעיון “הפסקת האש”, שהוא לראשונה פרופגנדה באמצעות מחדל.

גוונים של שקר: הסיפור הפנטסטי של המורדים המתונים


2 בשבת בבוקר השבוע הכל היה מתוזמר מראש, כפי שרק השיעים יודעים להונות: בשאר והרוסים הפסיקו ליום אחד להפציץ (לאחר שיום קודם לכן הפציצו בשביל שבוע שלם, לייתר ביטחון); האמריקנים איימו על סעודיה ועל הסונים שאם לא יעצרו את האש, הם יפסיקו את התמיכה בהם, וכך נוצר איזה שקט באוויר, שאפשר להתייחס אליו. המשטר הסורי לקח צוותים מכורים מראש של התקשורת, בעיקר שלו, לריכוזי המשטר בדמשק ובחאלב, שם המורדים לא הגיעו, ושם החיים ממילא נמשכים, והציגו זאת בטלוויזיה כאילו השתררה איזו שלווה קוסמית בסוריה כולה. זו היתה, כמובן, הצגה.

כך, למשל, התחזו שלוחי בשאר ל”פליטים” שלכאורה חודרים לגבולנו ב”יום הנכסה” (עוד ביטוי מומצא) בשנת 2011, וכך התחזו לאחרונה סוכנים שלו לתושבי ערים נצורות, שמול התקשורת העולמית היללו את בשאר המושיע, כמובן.

לייתר ביטחון, המשטר והרוסים לא הפסיקו לדבר על “הפסקת האש”, כדי למסמר את המציאות הוירטואלית כמציאות, וגם מלמלו איזו החלטה במועצת הביטחון.

כך נוצרה לה, למשך 24 שעות לפחות, מציאות מדומה: היתה המציאות בשטח, והיתה המציאות כפי שתוארה ב”תקשורת” העולמית, ואחריה להקת ה”תקשורת” בישראל. הרשעות חברה אל התמימות, התיבה אל התהודה.

ח ד ש: כאשר אתם נכנסים לצפות באתר דרך הסלולארי, ניתן לשתף משם בקלות את המאמר בפייסבוק, בווטסאפ ובמייל. כמו כן ניתן להגדיל שם את הטקסט, לקריאה נוחה

  

3 וכך התעוררנו בשבת לדיווחי “ציוץ הציפורים” והשקט הנפלא בסוריה, במרבית התקשורת הישראלית (אם כי לא בכולה). זו הרי משתגעת כבר לחסל את “המזרח התיכון”, כדי לחזור, סוף סוף אל “הפלסטינים”. בעיניה, המזרח התיכון הקורס זו הזייה, ורק הפלסטינים אמיתיים. שימו לב למהדורות “החדשות” אצלנו: כמעט ולא קורה דבר בעולם ובמזרח התיכון, רק אבו מאזן ופלסטינים, כאובססיה חולנית יומית. נשאלת השאלה מה אנו צריכים תקשורת, שמשרתת מציאות וירטואלית?

כתבי רדיו בישראל דיווחו מתנשפים מהתרגשות על “הפסקת האש” המתקרבת, וכיוון שהתברר שהמציאות הפוכה, המשיכו לדווח עליה גם אתמול, ואולי גם היום. המציאות הוירטואלית דווחה כמציאות, והמציאות הפכה לוירטואלית. מעטים טרחו לבדוק מה כותבים בבלוגים ובטוויטר מסוריה האמיתית, כשלרבים זה לא באמת היה אכפת. הסיפור של “הסוף הטוב” של סוריה, ו”הסוף הרע” לישראל – היה קוסם ומושך.

תיבת התהודה: התקשורת נפלה בפח הפרופגנדה על ידי מחדל, ובדיוק כמו בפרופגנדה באמצעות מעשה, היא יצרה את התהודה המתבקשת לתיבה.

אך התקשורת הממוסדת בעולם מזכירה לי את יצרניות הנפט: הן כולן איבדו את המונופול שהיה להן פעם. בעידן התקשורת האלטרנטיבית, התקשורת איבדה את לפיתתה בנו, ובעידן הנפט הזול, אופ”ק כבר אינו מונופול.

אלה גם אלה ישלמו את מחיר ההזייה שבתוכה חיו.

4 איך משתילים מציאות מדומה? מציאות מדומה יעילה צריכה לכלול אלמנטים מן המציאות האמיתית, מה שמעניק מעטה של אמינות-לכאורה. בכל תיבה צריך לרקוח מעט תהודה, ובכל תהודה, מעט תיבה. על נסראללה תמיד אמרו “הפרשנים” אצלנו שהוא “מקיים את מה שהוא מבטיח”, משום שאצלו היחס היה 70-30: את מיעוט השקרים הוא שתל בין רגבי האמת, ולכן רבים נפלו בפח. ההונאה הטובה ביותר היא כאשר אי אפשר להפריד בין האמת לשקר. ואכן, השיעים עשו לנו את זה במשך שנים ארוכות: האיומים-לכאורה עלינו, מבלי שבאמת אנחנו מעניינים אותם.

הטוב ביותר הוא לתת תחושה לתקשורת שהיא גילתה לבד את הרמזים, ואז היא תדווח בהתלהבות, הרי “הסיפור” הוא שלה. משטר בשאר מומחה בהשתלת רמזים כאלה.

הנורא בסיפור הזה שישראלים עשו זאת לישראלים אחרים כל כך הרבה שנים: הפחדות הדמוגרפיה, הפחדות הגרעין, הפחדות הדה-לגיטימציה, הפצת רעיון “החרם”. כל ההפחדות האלה לא היו ולא יהיו, אך באמצעות המציאות המדומה, שולטים. מי ששולט במוח – שולט בגוף; שלוט בתפיסת המציאות של אנשים – ושלטת בהם (וזו הסיבה שג’יפלאנט קם לפני עשר שנים – לפזר את עשן המציאות המדומה, ולחזור אל המציאות האמיתית).

מה שמאפיין באקונינים מן הסוג הזה, שאינם מתוחכמים מאוד, ולכן כאשר הם משקרים, קשה להם להיראות טבעיים, או שהם מנסים יותר מידי, וכך הם נחשפים.

כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום (מאז שנת 2008), וממשיכים קדימה לתקופה הנוספת. חשבונית מס נשלחת לכל נרשם. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן. 

 

5 הפסקת האש היא מקרה קלאסי שבו המציאות מתנגשת עם ה”פוליטיקלי קורקט”, כמו למשל “חזון שתי המדינות”, שכולו מלים יפות שאין מאחוריהן כלום, חוץ מסכנה קיומית. הפוליטיקלי קורקט מנסה להסתיר את המציאות, ובעצם להשתלט עליה. אך תמיד, תמיד, בסופו של דבר המציאות תשתלט עליו. תפקידה של התקשורת הוא להבחין בהונאה ולדווח עליה, אך מה קורה כאשר היא חלק מן ההונאה? כמו סיפור “ניצחון” “המתונים” באיראן. אלה לא “מתונים”, והם גם לא “ניצחו”. המשטר הח’ומייניסטי הוא שניצח, תוך שנתן תחושה ל”תקשורת” שעלתה לבד על הרמזים. מוכר.

“העולם רוצה להיות מרומה?” (Mundus vult decipi, ergo decipiatur) – “שירומה לו”.

באלימות הפלילית יסוד התעמולה שולי; במעשה הפוליטי הוא מרכזי.

באלימות הפלילית אור היום הוא אויב; באלימות הפוליטית אור היום הוא ידיד.

באלימות הפלילית התקשורת היא סכנה; בזה הפוליטי היא בעלת ברית.

כדי לנטרל את האלימות הפלילית די לבלום את המעשה; כדי לנטרל אלימות פוליטית די לבלום את התהודה.

6 וכצפוי, המזרח התיכון חזק מכל שקר, כפי שהיה חזק מכל אוסלו: העדות, הדתות, המיעוטים והשנאות, הכל התפרץ כמובן, וקרע את הכיסוי. כבר ביום הראשון של הפסקת האש עשרות אנשים נהרגו בשורה של הפצצות של בשאר, של הרוסים, וכמובן של חלק מן המורדים. אך כמעט דבר מכל זה לא דווח, כי המציאות סתרה את הפוליטיקלי קורקט. אנא גוללו את דף הפייסבוק שלנו כמה ימים אחורה, ותראו שאנו השתדלנו לדווח בזמן אמת, משום שאף אחד אחר לא דיווח.

כך יצא שאנו דיווחנו על מציאות מדומה, בעוד “התקשורת” דיווחה את “המציאות”. עולם עקום. זיכרו, מי ששולט בתודעה, שולט בתוצאה.

אך אין כמו המזרח התיכון לסלוד מכל דבר שקר: הכל התפרץ, כצפוי, תוך שהצדדים מכחישים שהם יורים, כדי שלא יאשימו אותם בהפלת “הפסקת האש”. העדות, הדתות, המיעוטים, השנאות, המדינה האסלאמית המתחזקת (רשמית, אצל אובמה, היא רק נחלשת), ג’בהת אלנוסרה, המורדים, מחול האש והחרבות חזר, ובייתר שנאה. גרוע יותר, במהלך היומיים האחרונים הצדדים התארגנו והצטיידו, להמשך הקרבות. וכבר ביום ראשון חזרו הרוסים להפציץ ולהשטיח שכונות שלמות, “המציאות” חזרה להיות מציאות, ו”סוריה” חזרה להיות סוריה. השיעים חזרו להיות שיעים, וכך גם הסונים, הכורדים, ארדואן, האיראנים, הרוסים, והאמריקנים שמתרוצצים מבוהלים, ואינם יודעים מה הם אמורים, בעצם, לעשות.

7 המזרח התיכון מלמד אותנו (תגידו תודה שזה על חשבון אחרים): אין עוד הסכמים, הפסקות אש, ערבויות, חוקים או הוראות. כל דאלים גבר, ומי שיהיה חלש או ייתפס ככזה, פשוט לא יהיה. כל ניסוי נגמר באסון, וכל חזון בחורבן. היזהרו שאתם לא תהיו סוריה החדשה.

האו”ם הפך בעצמו למציאות מדומה, ולכן הפ’ חזקים שם, משום שהם בעצמם מציאות מדומה. לכן אנחנו חלשים שם, משום שאנחנו המציאות. ומזכ”ל האו”ם גם היום קובע ש”הפסקת האש מחזיקה בסך הכל”. קשה להבין עד כמה הארגון הבינלאומי הזה הפך למשרתם של דיקטטורים, ומשלמי שוחד.

ומי שהיה תמים – ייכחד. תשאלו את האירופים, ששערי היבשת שלהם נבקעים ברגעים אלה בידי הפולשים מן המזרח התיכון. אוסלו באה ללמד את המזרח התיכון שיעור, ועכשיו הוא ילמד אותה. ומי שרצה שתי מדינות, יקבל אותן אצלו.

לפני שתמשיכו במאמר, האם הצטרפתם כבר למועדון ג’יפלאנט בפייסבוק? יש בו פרשנויות מהירות של ד”ר גיא בכור, שלא תמיד מופיעות באתר:

8 מלחמת העולם הסונית-שיעית לגרורותיה כה אכזרית, עד שאין להאמין עוד למילה שאתם קוראים ב”תקשורת” המזרח תיכונית: כולם שם משקרים, ומי שלא משקר, משקרים לו. במיוחד אין להאמין למה שנוגע אלינו, משום שכל צד מנסה להציג את הצד השני כמי שהוא פסול, כלומר משתף פעולה עם השטן, שזה אנחנו.

וגם אם יבואו אליכם סונים או שיעים עם הצעות קוסמות, יש לומר להם – אנחנו מדינה נייטרלית, אנחנו לא תומכים, לא בסונים ולא בשיעים. אנחנו יהודים, אין לנו עניין במלחמת העולם שלכם. היזהרו מן התעמולה מתוך מעשה/מחדל שלהם כלפינו. עכשיו אתם יודעים.

אנחנו עלולים להיות התעמולה מתוך מעשה של הסונים כלפי השיעים, ושל השיעים כלפי הסונים. אז למה לנו להיות מעורבים בזה?

יש האומרים – עם איראן זה דווקא הצליח. אך מול איראן עמד המערב כצד, פה הוא מתווך. שם הוא פשוט ויתר, פה ויתורים שלו הם לא רלבנטיים. וכי הסונים יוותרו לשיעים, וההיפך? מישהו באמת מאמין לזה?  

9 עכשיו, כאשר המציאות הוירטואלית מתפוגגת, מתחילה מציאות וירטואלית מעצמתית חדשה שם: חלוקת סוריה. בבקשה, שיחלקו אותה, לנו אין עניין בזה, ממילא רמת הגולן שלנו דה יורה ודה פקטו. אך האם נראה לכם שחלוקה כזו תצליח? היא רק תגרום לאש להגיע לשיאים עוד יותר גבוהים, כאשר שום צד בשטח לא יסכים לאיזושהיא חלוקה, משום שכל צד רוצה את כל השטח אליו, ואליו בלבד. השיעים רוצים לשלוט מטהראן ועד ביירות. הסונים רוצים את סוריה ואת עיראק בחזרה, דאעש רוצה את הח’ליפות על כל העולם, כולל סוריה כמובן, והמורדים לקבוצותיהם לא יודעים מה הם רוצים.

אתם מבינים? לא רק המעצמות, גם הגורמים בשטח חיים באיזו מציאות מדומיינת, עם פרופגנדה באמצעות מעשה. והפ’, האם הם לא חיים במציאות מדומיינת? פרופגנדה באמצעות סכינים, שבה דווקא הסכינים יינעצו בסוף בפרופגנדה.

10 ומה הסכנה בהונאה כזו? שאם מבצעים אותה בצורה מגושמת ונתפסים בשקר, המוניטין קורס, וזה מה שקרה גם ל”פלסטינים” שנמצאים כאן; וגם לרוסים, לבשאר ולג’ון קרי, בעצם לכל גיבורי הרומן הסורי. מי מאמין בכל אלה עוד? ככל שהתלהבו מאותה “הפסקת אש” דמיונית, כך קרסו עוד. אפילו פתח מילוט לא השאירו לעצמם, ומי שרצה לקנות את עולמו במו הונאתו שנחשפה – דווקא עלול לאבד אותו. מצאנו, איפוא, את החוליה החלשה בתיאוריה של באקונין: יותר מידי פרופגנדה עלולה כבר לפגוע במעשה.

תיבת התהודה: ראינו כבר שאם אין תיבה, אין תהודה. אבל אם אין תהודה, גם לא תהיה תיבה.

◄כדי להנות מן המאמרים המיוחדים של האתר, כדאי להצטרף אל מועדון Gplanet Prime. המינוי הינו לחצי שנה או לשנה. במסגרת המינוי קוראים את כל המאמרים הסגורים שפורסמו עד היום, וממשיכים קדימה לתקופה נוספת. ניתן לקרוא את תנאי הרישום ולהירשם – כ א ן.

◄אני מבקש באופן אישי, מכל מי שכבר חבר במועדון Gplanet Prime, והמנוי שלו הסתיים, לחדש אותו. כדי לחדש את המינוי יש להכנס לקטגוריית “לחידוש מנוי קיים לחץ כאן”, או – כ א ן.

◄אם ברצונכם לשלוח את המאמר הזה לחברים, עושים זאת באמצעות הכפתור “המלץ לחבר”, בדף הזה, למטה.

◄למבקשים לקבל התראות על כל מאמר חדש שעולה ישירות אל המייל האישי, עושים זאת – כ א ן