ואז אחמדינג’אד נעלב, וחזר הביתה
מה עשו הסטודנטים לאחמדינג’אד?
מאת ד”ר גיא בכור
- נשיא איראן, מחמוד אחמדינג’אד (محمود احمدینژاد), לא מפסיק לדבר על גדולת איראן והציביליזציה הפרסית בת אלפי השנים. אלא שהציביליזציה הזו היתה אלילית ברוב שנותיה, אוייבת מושבעת של האסלאם, הערבים וציביליזציות איזוריות אחרות. אחמדינג’אד בא מתוך המהפכה האסלאמית, שהתנכרה לעבר הפרסי, האלילי עליו נסמך השאה המודח, ואף מחקה אותו. ולכן עליו להחליט: או שהוא מדבר על גדולת האסלאם, או על גדולת הפרסים. מה לעשות, זה לא הולך ביחד.
- הוא טוען לגדולה שלו ושל ארצו, אך כל צעדיו מעידים על רגשי נחיתות עמוקים, חוסר ביטחון עצמי מול המערב ועוצמתו, שוליות ולא מרכזיות, חוסר רלבנטיות למגמות בעולם הרחב, ועל הצטדקות תמידית. במסע ההצטדקות האישי שלו הוא גורר מדינה שלימה, שלא בהכרח מסכימה לגישתו הקיצונית.
- אחמדינג’אד טוען לטכנולוגיה האיראנית העילית ולהישגים מדעיים שאיש לא שמע עליהם. אלא שרק בשבוע שעבר אסרו השלטונות שלו את השימוש במנוע החיפוש גוגל, אולי הסמל המובהק של הגלובליזציה, המדע, הסקרנות והפתיחות. אם אתה אוסר את גוגל, לא תוכל לטעון למקום מרכזי בעולם. המשמעות היא סגירות, דיכוי, בריחת מוחות, וניוון מתגבר.
- אחמדינג’אד מצהיר שהוא שונא את התרבות המערבית המנוונת והמושחתת, ובראשה את מי שפעם נהג לכנות “השטן הגדול”. טוב, אפשר להבין זאת. אז מה יש לו לחפש כבר פעם שנייה בניו יורק, בהתלהבות שכזו? האין זה השטן הגדול? לשם מה ביקש לצאת ולטייל ברחובות העיר בביקור הקודם שלו שם? האימאם חומייני היה מתהפך בקבר אם היה רואה זאת. הרי בפעם היחידה בחייו שביקר במערב, בצרפת, השפיל חומייני את עיניו משדה התעופה עד למעון שהוקצה לו ליד פאריס, שלא יחטא , חלילה, ויראה איזה שלט פרסומת לצד הדרכים! אז מה יש לאחמדינג’אד לחפש שם? ה-ipod החדש? אופס, הוא נגד מוזיקה בכלל, אך טוען שהוא מומחה לנפשו של האדם.
- אחמדינג’אד מתנגד מושבע לקיומה של ישראל, אלא שהוא זקוק לה באופן קיומי. הוא חי מן הסכסוך איתה ועם מה שהיא מייצגת: לאומיות יהודית, קוממיות, גאווה לאומית, ביטחון, גלובליזציה, פתיחות ועתיד. אם אין סכסוך עם ישראל, אין צורך באחמדינג’אד, גיבור ההמונים, הניצב יחידי מולה, או לפחות כך הוא היה רוצה לצייר את עצמו. ישראל היא הבסיס עליו מושתת הפופולאריות שלו, מוקד התמיכה הציבורית שלו. ישראל היא המתנה של אחמדינג’אד.
- האסלאם השיעי הוא כ-15% מן האסלאם בעולם כולו, זה הכל, והפרסים קצת יותר מחצי מכך. כלומר עולמו הפרסי של אחמדינג’אד מייצג פחות מעשרה אחוזים מן המוסלמים בעולם, ובכל זאת האיש מתיימר לדבר בשם המוסלמים בעולם כולו! עד כדי כך גדולה המגלומניה שלו. רבים מתביישים בו באיראן ובעולם הערבי, ובכל זאת הוא מתעקש לדבר גם בשמם, בלי שאיש מינה אותו לכך.
- האיש לא עזב את איראן עד לנשיאות שלו. אחמדינג’אד בא מכפר קטן, אראדאן ליד העיר גארמסרי, מדרום לטהראן, בנו הרביעי מתוך שבעה של נפח. משפחתו עברה לבירה בהיותו בן שנה. טהראן בשבילו היתה מרכז העולם, מוקד המאווים. ניו יורק – מעבר לירח.
- אחמדינג’אד מתגאה בהכנסות הנפט, ההכנסות הרציניות היחידות שיש לאיראן. אך ההכנסות הללו הן כולן תולדה של הגאות הכלכלית בעולם, בסין ובארצות הברית. ההכנסות מן הנפט לאיראן הן בגלל התעצמות המערב שנוא נפשו, והכלכלה עולמית הגלובלית. איראן לא עשתה דבר כדי להזניק את מחירי האנרגיה. עשתה זאת ארצות הברית, עליה טוען אחמדינג’אד לעליונות! אם כן, הוא כל כולו המצאה מערבית. ללא הגאות בעולם לא היה בכלל אחמדינג’אד, לטעון להישגים. כך גם ממומנת כל הכנופיה המלווה אותו: מחמאס ועד לג’יהאד מחיזבאללה ועד סוריה – בשל הגיאות במערב, נגדו היא נלחמת.
- פרדוקס הכוח – ככל שחזיון המגלומניה של אחמדינג’אד מתעצם, כך הולכת ארצו ונחלשת, תחת סנקציות מכבידות הולכות וגוברות. ככל שדברי הרהב יגברו, גדל ביחס הפוך הבידוד וגדלה המבוכה במדינה כולה. עוצמתו הלכאורית היא מקור חולשה הולכת וגדלה. שיא הרהב יהיה גם ראשית חורבנו. הנשיא רפסנג’אני דיבר מעט אך קידם מאוד את פרוייקט הגרעין האיראני. אחמדינג’אד לא מפסיק לדבר. האם יהא זה הוא שייאלץ לחתום את הפרוייקט הזה ולסגור אותו?
חולשה — עוצמה — חולשה
חולשתו מביאה אותו לטעון לעוצמה, עוצמתו היא פתח לחולשה, וחוזר חלילה. מכונת הנצח הזו, הפרפטום מובילה הזה, מתישה את איראן כולה.
- אחמדינג’אד מרבה לדבר באחרונה על סכנת המלחמה נגד ארצו והוא לא בוחל באיומים. בשפת הסוחרים, אותה מכיר אחמדינג’אד היטב, משמעות הדבר: הכנה למשא ומתן, קשוח, אך משא ומתן הולך ומתקרב, בעיקר על הגרעין, ציפור נפשו. בלי ששמנו לב, הבזאר של המשא ומתן המזרח תיכוני כבר מתנהל.
אכזבה בציר הרשע: אחמדינג’אד בא, ברבר והלך
דאגות ומרירות בטהראן
“מי הם בכלל שיבודדו אותנו?”
וידאו – הפגנת הסטודנטים של אוניברסיטת אמיר כביר בטהראן–
לנוכח פרצופו הנדהם של אחמדינג’אד. “הלאה הדיקטטור” הם צועקים לו.
נו, לפחות באוניברסיטת קולומביה נותנים לו כבוד.
