במקביל לדיבייט, רשת C- Span (ערוץ שידורי הקונגרס) העלתה צופים ומאזינים. עולה אייזק: “אני גבר אפרו-אמריקני. הצבעתי לדמוקרטים כל חיי, אך ככל שהתבגרתי, הפכתי לחכם יותר. הבנתי שהדמוקרטים הם לא בשביל העם, אלא עבור עצמם. הסיבה שאני אוהב את טראמפ היא, שטיפוסים כמו ביידן מחייכים אליך בפנים, ודוקרים אותך בגב. הם מאחזים את עיני העם האמריקני ומשקרים לו. טראמפ לעומת זאת נלחם נגד הגורמים שרוצים להפיל אותנו, כמו סין, ומגן על העם האמריקני”.
וזה יהיה הסיפור של הבחירות האלה: המעבר של שחורים רבים, היספנים וחלק מן היהודים – להצביע לראשונה לנשיא טראמפ:
לעניין הדיבייט הנשיאותי הלילה: השתיקה הרועמת של “התקשורת”, “הפרשנים”, כוהני ה- PC, סריסיהם ודומיהם אומרת הכל. קיקרו, בנאום הראשון שלו נגד קטלינה אמר על הסנטורים הרומאים: “מרוב שהם שותקים, הם צועקים” (Cum tacent clamant). הפעם אין את צווחות ה”ניצחון” כמו בדיבייטים מול הילארי, הפעם שותקים, כי הם מבינים.
נכון שאדם במצבו של ביידן הצליח לעמוד שעה וחצי, וזה באמת הישג כביר עבורו, אבל אנשי המחנה שלו ראו שמדובר באפס מבולבל, לא מרשים, אימפולסיבי, פסיבי וחסר כיוון. עסקן, שכל חייו רבץ בסינאט, בלי לעשות דבר.
הוא גם הצליח לאבד חלק מן הפרוגרסיבים (עכשיו הוא נגד “הדיל הירוק החדש”, הקשקוש הפרוגרסיבי המטורלל), שאם יישארו בבית, הוא כבר הפסיד.
את האמריקנים המבוהלים מעניין רק דבר אחד: הקיום שלהם, הבטחוני (מהפרעות של הפרוגרסיבים) והכלכלי, ולזה רק טראמפ ידאג, זה כבר מובן לכולם אחרי הדיבייט הזה. טראמפ היכה שניים בדיבייט אחד: את ביידן, ואת המנחה הפרוגרסיבי השנוא, כריס וואלס (אביו היה יהודי), נושא התדמית החדשה של רשת פוקס-ניוז, שכדרכם של צבועים, פנתה שמאלה, ומאבדת צופים.
וביידן? מלך הטרולים, שקרא אתמול לנשיא ארה”ב בפניו: ליצן, פודל של פוטין ושקרן.
הפוסל במומו פוסל:
ואז נחתו 100,000 אוונגליסטים בתפילת ענק עבור הנשיא.
מה החשיבות?
ח ד ש: עלה המאמר החדש והגדול שלנו, עם מדיניות אי ההכלה של הנשיא טראמפ. ומתי הפירות?
