מאת ד”ר גיא בכור
העובדה שעם ישראל הצליח להרכיב קואליציית 78 חברי כנסת, היא מרשימה, ומעודדת. אנחנו זקוקים לכוחות משותפים (Viribus unitis), כדי להגיע להישגים ציוניים גדולים. ומנגד, האחדות הזו, של ימין ושמאל, מרפה את ידי אויבינו, מבית ומחוץ, שקיוו, והתפללו, שנתרסק כאומה.
כניסתו לקואליציה של ראש כחול לבן, בני גנץ, אינה מובנת מאליה, למרות שהוא אישית יוצא נשכר ממנה המון, והיא מעידה על אומץ לב, ועל ראייה היסטורית.
מה שמעניין אותנו אלה ההישגים הלאומיים, והם חשובים מאוד:
1
הריבונות תוחל בחלקי ארץ ישראל שלנו החל מ- 1 ביולי, וזאת בהסכמה לאומית רחבה, מקיר לקיר. אי אפשר להציג זאת כגחמה על חודו של קול, ויש לך גם משמעות בינלאומית. להחלה הזו צפויה תמיכה אמריקנית נלהבת, ובזה יושם סוף לפנטזיות אויבינו להחדיר ליו”ש מיליוני אויבים ממזרח, ולחסלנו. ישראל תסגור את הפקק המזרחי, שהיה פרוץ, שכן הרעב הצפוי ממזרח, עם קריסת המשטרים הערביים והמוסלמיים, גם בשל הקורונה, עלול לעורר תנועת מיליונים.
ממשלת האחדות צריכה להקים מסילת ברזל ממטולה ועד אילת (המסילה המזרחית האמתית), וזהו האתוס הציוני מאז ומעולם; להכפיל את רוחב כביש 90, ולמתוח גדר בטחון לכל אורך הגבול המזרחי, בדומה לגבול עם מצרים. גדר כזו כבר קיימת עד 40 ק”מ צפונית לאילת.
הקריסה ממזרח מאיראן ועד ירדן צפויה להיות מאיימת.
2
‘חוק יסוד: ישראל, מדינת הלאום של העם היהודי’ – אושרר בזאת ברוב עצום, מקיר לקיר, של ימין ושמאל. זוהי לכידות לאומית חוצת קווים ואידאולוגיות, ובג”ץ, אם יהיה מעוניין, יתקשה לפגוע בה.
אם יעשה כך – יפגע בעצמו.
חוק היסוד הזה הוא חלק מן החוקה הישראלית (המתגבשת מצירוף חוקי היסוד), ולבג”ץ אין סמכות לגעת בה, ואפילו לא באות אחת. לכל היותר הוא רשאי לפרש אותה, שכן הסמכות להתערב בחוקים הומצאה בידי בג”ץ – מתוקף חוק יסוד. אין בית משפט עליון/לחוקה אחד בעולם, שמשנה את נוסח החוקה.
ומה קובע חוק היסוד התמים הזה, שרבים כלל אינם מכירים אותו? הנה הוא, לפניכם. על תלמידי בתי הספר ללמוד אותו בעל פה, בשיעורי אזרחות:
