במשך שנים מציג המימסד הבטחוני בישראל את “התיאום הבטחוני”, כאילו הוא אבן יסוד בביטחון הלאומי שלנו. זאת, כדי להצדיק את קיומה של רשות הטרור ברמאללה, איתה עושים “תיאום בטחוני”.
כאשר הנשיא טראמפ הורה להפסיק את המימון האמריקני לתיאום הזה בשנה שעברה, פרץ המימסד הבטחוני בצווחות, שהבטחון יקרוס. הם שלחו אפילו משלחת לוושינגטון. הנשיא טראמפ לא התרגש, ואמר: אתם רוצים תיאום עם המחבלים האלה? תשלמו אתם. ברור ש”התיאום” המשיך, למרות הפסקת הכספים, כי זה אינטרס קודם כל של הרשות, לשמור על קיומה.
אבל אצלנו המשיכו לטעון שגם אנחנו מרוויחים מזה. והנה, עבאס היהיר הורה להפסיק את התיאום, ולפי מה שמדווח הוא נפסק. ומה קרה? שום דבר, כי העבודה היתה כל הזמן שלנו.
צה”ל והשב”כ ממשיכים במעצרים הליליים, כמו מקודם, שום שינוי במערכת, וטוב שכך, ועכשיו נחשף הבלוף הגדול: התיאום הזה היה שמירת ישראל על קיומה של הרשות, ולא יותר מזה. התועלת של זה לבטחון הלאומי שלנו היא שולית.
חשוב שישראל גם תייעל ותשכלל את רשת אלפי הסוכנים הפרוסה ביו”ש הערבית, בלי להיזדקק לרשות הטרור. יש לסמוך תמיד רק על עצמנו. זו היתה עמדתנו כל השנים, במיוחד עכשיו, כשהבלוף נחשף לעיני כל.
ומה יעשה עבאס, שחשף את הבלוף שלו במו ידיו? הוא צריך להתחנן עכשיו ש”התיאום” יחזור, ולשלם על כך מחיר מדיני. מצידנו, שאנשי חמאס יפילו את חבורתו. כך עושים עסקים.
את דעתנו על “הממסד הבטחוני”, שתוקע בחוסר מעש את הבטחון שלנו עשרות שנים (מאמר בן 11 שנים, השיטה שלו: “חשש בישראל”) – הבענו בסרטון החדש (חלק ב’):
עם חבורת הטרור הזו הם עשו “תיאום בטחוני” (שורפים החודש בארגון פתח בשכם את דמותו של שר החוץ האמריקני, מייק פומפיאו, שביקר לאחרונה בארץ):
או אולי עם זה עשו “תיאום בטחוני”? מה הוא עוד עושה בארצנו? אם תימנע כניסתו, זה יהיה תיאום בטחוני אמיתי:
אין כמו הפגישות של קשישי “מחנה השלום”, הרלבנטיים למאה הקודמת, עם קבוצת הטרור.
ואיך מתקיימות פגישות ההתרפסות בפני הפריץ הערבי? באולם (דומני היחיד) ברמאללה, שם מזמינים אנשי הרשות “מתנגדים” של האויב-מבחינתם, כמקובל במשטרים ערביים, כדי לחתור תחתיו. שימו לב איך אנשי ה -PC, היהודים הקשישים, “מחנה השלום”, נעלבו ששמו אותם עם נטורי קרתא (“לעבוד את אללה”), אך זה בדיוק המקום הנכון לשים אותם.
