אתמול: “אכלו אותנו הדגים”, כך בכה אתמול עזתי לאמו בהודעות אחרונות בטלפון, כאשר הספינה כולה טבעה, ועל כך תקראו בהרחבה במאמר הפותח החדש שלנו, כולל תמונות וסרטונים בלעדיים של הטביעה.
היום: “אכלו אותנו הדגים” – עזה כולה בהלם וביאוש מהטביעה הזו בדרך לאירופה, וזה הופך לסיסמת מחאה. צעיר עזתי מוציא את תסכולו על חמאס, שלא אמר דבר על הטביעה. “אנחנו רוצים לחיות, העם מת, מחוסל, הדגים אוכלים אותו, לא שמענו מכם שום דבר, שום קול, אף אחד מכם אפילו לא זז ממקומו. האם הבנים שלכם טובים ממני?? האם אתם טובים ממני?? אנחנו הקרבנו, ולא יצא לנו מזה כלום. אין לנו עתיד, תשמעו את הקול שלנו, רוצים לחיות”.
הכוונה לבנים של בכירי חמאס שמבלים באוניברסיטאות בעולם, עם חיים טובים, בעוד הציבור כולו נמק שם, והדרך היחידה היא ההגירה.
סיסמה דומה משמיעים ביו”ש כנגד מחמוד עבאס וכנופייתו. שתי ההנהגות האלה, ביו”ש ובעזה, הן האסון של אומללים אלה, השרויים באי המתים.
תפילו אותם כבר, סלקו את המושחתים האלה מחייכם, ותחיו:
מדובר בהגירת המונים מעזה בדרך לאירופה, הגירה שרק תתחזק, ועל כך כתבנו כאן:
“הדגים אוכלים אותנו” – 1:
“הדגים אוכלים אותנו” – 2:
“הדגים אוכלים אותנו” – 3:
