ההסלמה בין ארה”ב לאיראן נמשכת, ולפני זמן קצר נקברו חמישה מחבלי המיליציות השיעיות הפרו-איראניות, שנהרגו בהפצצה האמריקאית במעבר אלקאאם בין “עיראק” ל”סוריה”. בהלוויה בבגדאד נשמעו הקריאות: “אללה אכבר, מוות לאמריקה, השטן הגדול”, וההשפעה האיראנית היא ברורה:
בלילה האחרון המיליציות השיעיות הגיבו, בשיגור רקטות לעבר הבסיס האמריקאי הגדול ביותר באיזור דיר א-זור, מזרחית לנהר הפרת, מחנה עומאר, הצמוד לשדה נפט גדול בשם זה:
איראן נחושה לסלק מ”עיראק” ומסוריה” את האמריקאים, כדי להשליט את הממלכה שלה מטהראן ועד לביירות. היחיד שמפריע לה בזה הוא דאעש, ועוד נכתוב על כל זה בפירוט בקרוב.
כיוון שכך, חיילים “עיראקים” שיעים מענים תושבים סונים, כדי להרתיע אותם מלהתקומם: הם מבצעים חיתוכים עם סכין על גבם, ומפזרים על הפצעים מלח, ממש כמו באימרה הידועה. כך הם “מסמנים” אותם, שהם חשודים. בפעם הבאה, הם יחוסלו.
ואני שואל אתכם: בעולם העדתי הקודר הזה, עסקנינו, העסוקים רק בתככים כנגדנו ואשר אני מתבייש בהם, מבינים בכלל מה קורה סביבם? “התקשורת” שלעולם לא תדווח, רלבנטית? המוסדות הבינלאומיים? המומצאים הפל-תינאים מעניינים מישהו, אל מול מלחמה טוטלית כזו? אזהרת צפייה:
“נשמח בזה את הזהראא”, אומר החייל ה”עיראקי” השיעי, והוא מתכוון לבתו של מוחמד, אשתו של עלי, הקדושה לשיעים. על הקרע הסוני שיעי, במאמר הידוע שלנו:
