במשך 14 שנות האתר, אנו עוקבים בחודש דצמבר, ערב חג המולד הנוצרי, אחר זוועת הטיהור הדתי של הנוצרים במזרח התיכון הערבי, כמו גם באיראן ובטורקיה. זוועה המלווה בשתיקה מוחלטת של “האפיפיור” ברומא.
לאחר עשור של “אביב ערבי”, אפשר כבר לסכם שלא נשארו עוד נוצרים במרחב הערבי, ואלה נכחדים גם בטורקיה של ארדואן, ובאיראן. נשארו קהילות זעירות פה ושם, חסרות כל כוח פוליטי, ונתונות לשרירות לב של העליונות המוסלמית. בעזה נשארו כמה מאות, ואצל כנופיית רמאללה הם מיעוט נכחד, גם בערים שפעם היו עם אחוז נוצרי מובהק כמו רמאללה עצמה, או בית לחם.
המזל שלנו, כיהודים, שהקמנו מדינת לאום, שבה המדינה שומרת על הלאום היהודי, והלאום היהודי שומר על המדינה, ולכן חוק יסוד: הלאום הוא הבסיס עליו אנחנו יושבים, והוא כה חשוב.
זו הסיבה שאויבים מבית ומחוץ רוצים לקעקע את חוק יסוד: הלאום.
הנוצרים האומללים הלכו על מודלים של “כל אזרחיה” (לבנון), רב לאומית (עיראק, סוריה) או הגמוניה מוסלמית (בכל הייתר) ושילמו את המחיר. תשאלו אפילו את עזמי בשארה הנוצרי, שגם אותו המרחב הקיא.
למזלם, כ- 120,000 נוצרים ערבים (חלקם בעלי לאום ארמי) חיים בישראל, המדינה היחידה שלא משמידה אותם, לא מתנכלת להם; וההיפך, זה המקום היחיד בו הם מתרבים בריבוי טבעי (אם כי מצומצם, הילודה שם כבר שלילית), וזו הבחירה של הנוצרים בישראל.
הנה כמה מן המאמרים הגדולים שלנו, על הנוצרי האחרון. קיראו אותם, בכל אחד מהם טמונים אוצרות ענק:
ההישג הישראלי של הקמת “מדינה יהודית”, כדת/לאום, מקבל עכשיו עוד משמעות:
זו הציביליזציה המערבית היחידה שקיימת במרחב הערבי. כזו שתמיד אפשר יהיה לסמוך עליה, משום שהיא פטורה מן הדילמה האכזרית של העולם הערבי, האם עלה או עוד יעלה בה חמאס המקומי לשלטון. בכך זוכה ישראל ללגיטימציה נוספת ולהגדרה מחודשת, כשמעמדה ממשיך לעלות כבעלת הברית היחידה של המערב במזרח התיכון. היחידה שמכבדת מיעוטים, היחידה שמכבדת את השונה. והנוצרים באיזור? הציביליזציה המערבית? הגורל כבר ברור. מוזיקה: מחבר “אווה מאריה” האגדי, פרנץ שוברט, ב”עלמה והמוות”. איזה הפסד לאנושות, שוברט הלך לעולמו בגיל 31.
