מרחץ הדמים האירופי מתעצם, תוך כישלון היסטורי של המדינות וההנהגות, ובמיוחד של “איחוד הרוע עם הטפשות”, שהפך לרעיל, ומסוכן לחיי תושביו. כמו קללה תנ”כית, שירדה על יבשת אבודה.
מספר המתים מקורונה באיטליה – 30,000; מספר המתים בבריטניה (שהיה לה שכל לברוח מ”איחוד הרוע עם הטיפשות”) – 30,000; צרפת עם 25,500; גרמניה מתקרבת במהירות ל- 10,000 הראשונים; שוודיה, שכת הפרוגרסיבים כה היללה – כ- 3,000 ועולה; ספרד עם 26,000.
מתוך הסרט “נסיך מצרים” (דרים-וורקס, 1998): מכת בכורות. מי שסימן את דלתו, ניצל, והמגיפה פסחה עליו. לרשותכם באתר סרטון עם עדכון מצב הנגיף במדינות העולם, מתעדכן 24/7.
יהודים מסכנים בגולה: היו להם 72 שנים לעלות ארצה. עכשיו הם חווים את הטרגדיה ביבשת האבודה, ובארה”ב. עליהם להציל את עצמם, ולהימלט ארצה.
שוודיה: “לא חשבנו שהנגיף יגיע לדיור המוגן”. לא חשבתם על הרבה דברים. הכרתם במדינת נרניה המומצאת, אך התעלמתם מנגיף קטלני לתושביכם האומללים. עשיתם בהם ניסויים של “הנדסה חברתית”, כמקובל אצלכם. השחיטה של מנהיגות כת ה- PC באירופה עוד תהיה נוראה.
למה במדינות פרוגרסיביות (כולל ניו יורק וקליפורניה בארה”ב) מספר המתים כה עצום, לעומת מדינות פטריוטיות וחכמות, כמונו? מה קורה שם מאחורי הקלעים?
זה הקו שלנו מעכשיו: הכל שלנו, מהים עד עיראק, לפי ועידת סן רמו והחוק הבינלאומי, שעוגנה בהחלטה רשמית של חבר הלאומים, שאומצה גם בידי האו”ם. תוכנית החלוקה לא תופסת כי היתה החלטה של העצרת הכללית, ולא של מועצת הבטחון, וממילא כל הצדדים הערביים דחו אותה על הסף. פלישת צבא ירדן ליו”ש היתה פלישה לשטחנו (והפלישה הצבאית הזו לא הוכרה על ידי שום מדינה, חוץ מבריטניה), ובשנת 1967 חזרנו אל השטח שלנו (לכן זה ‘שחרור’). בקרוב נחיל גם על חלקו את ריבונותנו, כפי שצריך היה לקרות לפני מאה שנים.
