ה”ידיעה” למעלה הופיעה היום בעיתון ההולך ונעלם “ידיעות אחרונות”. נראה שהעיתון עדיין תקוע בשנות התשעים של המאה הקודמת, ימי “אוסלו”, וחושב שאנחנו מאמינים לבישולי אג’נדה של יהודים אמריקנים פרוגרסיבים.
כבר מלתחילה, ריח חריף וחשוד של בישול ליווה פרסום “בלעדי” זה.
ובכן, דווקא הערוץ הפרוגרסיבי “חדשות 13” (פרוגרסיבים תמיד מכישים את בני מינם, זה טיבעם) מפרסם היום, שהמאמר הזה של השגריר (בן 46) בושל באמצעות המליונר חיים סבן, היורד שחי בארה”ב עשרות שנים, זה שתורם לקלינטונים, והמנסה לקבוע לנו משם איך לחשוב. הוא וה”ועידות” שלו, שאליהן שונעו “כתבים”, כתבי חצר ופוליטיקאים. תמיד בזתי לועידות האג’נדה האלה בזמן אמת, ובוודאי שלא הייתי משתתף בהן, חלילה.
על פי הפרסום בחדשות 13: בתחילה שקלו באיחוד האמירויות לפרסם את המאמר בניו יורק טיימס או בוושינגטון פוסט, “אך סבן הדגיש בפני השגריר של איחוד האמירויות כי מסר לציבור הישראלי חייב לעבור בעברית, דרך כלי תקשורת ישראלי גדול”.
וואו: “מסר לציבור הישראלי”, משל אנחנו איזה עדר פועה, שרק מחכה להנחיות אובדניות של הוד מעלתו השגריר מהמדבר, או הוד אבירותו המיליונר היורד.
לפי הפרסום בחדשות 13: סבן הכניס “לסוד העניינים” את יועץ התקשורת שלו, משה דבי, וזה החל לעבוד מול בכירים באיחוד האמירויות לגבי כלי התקשורת שבו יפורסם המאמר, ועיתוי הפרסום. לפני שבוע פנה דבי לעורך ידיעות אחרונות, נטע לבנה, ועדכן אותו על המאמר הצפוי.
“הנושא נשמר בחשאיות, ובמידור רב גם בתוך ידיעות אחרונות. בשבוע האחרון השתנה נוסח המאמר כמה פעמים, והוא לבסוף תורגם לעברית, עבר תיאום אחרון מול שגריר איחוד האמירויות, ופורסם כאמור הבוקר בידיעות אחרונות”.
ואני שואל, האם עד כדי כך סבורים בעיתון הזה שאנחנו תמימים או טפשים? האם עד כדי כך הם מזלזלים בקוראים שלהם? הם הסתירו מקוראיהם את כל הבישול, שהוא חשוב מן ה”מאמר”, וניפחו את זה, כאילו מדובר באיזה הישג עיתונאי. מרוב הכנות, תרגומים ו”שינויים”, אפילו את שמו של אותו שגריר שיבשו בעיתון. זה יוסף אל-עותייבה (يوسف العتيبة), ולא כפי שפירסמו.
אגב, לחדשות 13: להתעקש לקרוא לזה “סיפוח” לא יוסיף לכם פופולריות, והרי עוד רגע חלקכם מפוטרים. תישארו עם “ריבונות”.
האם עיתון באותה דיקטטורה מדברית כושלת היה מסכים שבכיר ישראלי יפרסם בו מאמר נגד הממשלה שלו? אז למה רק כאן קיימת תרבות העורמה, והשנאה העצמית הזאת?
ועכשיו למהות:
אנחנו לא צריכים את הדיקטטורה הערבית הזאת, ואין לנו שום עניין בה. אך היא חייבת אותנו, ככוח החזק באיזור, שכן עוד רגע והאיראנים יבלעו אותה, ולאמריקנים כבר לא אכפת ממנה. אז הוא מזהיר אותנו? כמוהו כדיקטטור הירדני – בלעדינו הוא ומשפחתו לא יחזיקו מעמד שבוע, אך הוא מרשה לעצמו לירוק על ישראל, ואף לדרוש (ולקבל) שטחים מארצנו.
אין גבול לחוצפה ולטיפשות. נקווה שאותו משה דבי יעביר תרגום של דברינו גם לאותו שגריר. אין צורך ב”חשאיות” ובהסתרה. אצלנו גלויים. אפשר סתם לשלוח לו את זה בתרגום גוגל של האתר. עובר טוב מאוד (סמן ימני בעכבר, וקריאה באיזה שפה שתרצו).
ולסיום, שיעורי בית לאותו חיים סבן, לעיתון המפרסם, לכותבי ה”פרשנות”, וכמובן לשגריר מהנסיכות המדברית: עליהם לקרוא את כל פרקי סדרת המאמרים שלנו “אפקט פרח הצבעוני” (בקישורנו).
בחינה על כל החומר – בשבוע הבא:
ח ד ש:
עלה המאמר החדש והפנורמי של ד”ר גיא בכור, לא תמצאו את זה במקום אחר. בשל הביקוש, ובשל המצב הכלכלי – מבצע ההנחה המיוחד של האתר, למנויים חדשים ומחדשים -יימשך עוד קצת.
