ב”לבנון” הוכרז “יום זעם” על המצב הכלכלי, כאשר הלירה המקומית הפכה חסרת ערך, אין חשמל, אנשים רעבים וקופאים מקור.
האירועים התחילו הלילה בעיר הצפונית טריפולי, כאשר האספסוף חסם כבישים, שרף פחי אשפה, והחל להצית את הבנק המרכזי בעיר. הפרעות התרחבו גם לביירות, צידון ועוד, עם חסימות, הצתות ואלימות. הלילה בטריפולי:
הבנק המרכזי, שגזל את חסכונות המפקידים, כאשר הלאים אותם למעשה, היה סגור עם סורג ברזל, אז הציתו את מה שבפנים בין הסורגים:
שהמיגזר כפוי הטובה ביותר בעולם, הערבים בישראל, יביטו, ויבינו באיזה גן עדן הם חיים, ולא במקרה מכנים אותם בעולם הערבי “ערביי השמנת”, מרוב שטוב להם. ב”לבנון” קופאים מקור, ואין מה לאכול.
