אין על המינהגים החביבים של חנוכה באוקראינה, שטח שבו טבחו, גירשו, והתעללו ביהודים במשך 1,000 שנים. כבמידי שנה – מפילים חנוכיות שהוצבו באופן פומבי, משום שרבים לא מסוגלים לראות סממן יהודי במרחב הציבורי. כאן מחנוכה בשנה שעברה בעיר קייב, תוך קריאות: “יהודים לקבר”, ועוד ברכות חג חביבות:
וזה מהלילה, בעיר דנייפרו, חוליה של ארבעה התעסקה עם החנוכיה, עד שהפילה אותה, לעיני עוברים ושבים:
אלמונים ניסו להפיל הלילה גם חנוכיית ענק בעיר קייב, אך בינתיים לא הצליחו.
73 שנים אחרי ששבה מדינת היהודים, ויש עדיין יהודים החיים על האדמה הנוראה והעלובה הזאת? קשה לי להבין את זה. אז שייהנו עם השנאה כלפיהם, במיוחד שארץ היהודים כה נוצצת ומזמינה.
מתוך יצירתו של שלום עליכם “טוביה החולב” (טעוויע דער מילקיכר): מתרחש בעיירה (המדומיינת) אנטבקה, השוכנת 20 ק”מ דרומית מערבית לקייב (מתוך כנר על הגג). פוגרום בחתונה:
אוקראינה הדוחה, אז והיום.
במאמר החדש והחגיגי שלנו תקראו מהו התוצר לנפש המדהים בישראל, לעומת זה של אוקראינה (4,970 דולר). פי עשרה? יותר, והנקמה מתבצעת בישראל:
