לאור הקריסה המוחלטת של “לבנון”, מפקד צבא לבנון, הגנראל ג’וזף עאון (נוצרי מארוני) במסר חריף:
“כולם כבר יודעים: הלירה מול הדולר קרסה, הפנסיות קרסו, העם רעב ועני, כספיו נעולים בבנקים. גם החייל סובל וגם הוא רעב. רבותיי האחראים, לאן הולכים מכאן? מה אתם עושים??
הזהרתי יותר מפעם מהמצב המתפוצץ. אנו בעד חופש ביטוי, אך לא נרשה פגיעה בנכסי הציבור ובנכסים הפרטיים”:
בלבנון שואלים האם זו רק קריאת מצוקה, או שהוא מכין הפיכה צבאית? בכל מקרה, ההפגנות ברחובות נמשכות, וכך גם האנרכיה הכללית. הנורא מבחינת הלבנונים: הם ומצוקתם לא מעניינים אף אחד בעולם, כולם עסוקים בצרות שלהם. כמוהם, כמו העם המומצא.
וכי “לבנון” לא מומצאת?
"המגדלור של מה שאבד": האם לבנון חזרה אל תקופת האבן, ומה עם חיזבאללה?
האם כל קללות העולם נחתו על המדינה הזו? זו קללת האמוניה, שהם ייעדו לנו, אך היא התהפכה. האם החרבת נמל ביירות והכמויות העצומות של הנפגעים, חיסלו סופית את "לבנון"? איך זה ישפיע על חיזבאללה? סרטונים רבים, פיירוז, ושתי תמונות בונוס נדירות: אני עומד בדיוק מעל מקום הפיצוץ בנמל ביירות (1982) ובפגישה לא ידועה. מבצע ההנחה למנויים חדשים ומחדשים - מצרף אלינו חברים חדשים. ואתם?
